האם ניתן לסיים את ההליך הפלילי ללא הכתם והסטיגמה הנלווים להרשעה בפלילים, גם אם התיק הוגש לבית המשפט, התביעה לא הסכימה לסגור אותו בשום צורה, וקיימות ראיות להוכחת האשמה? התשובה לכך היא חיובית.
מדובר במהלך חריג לסיום ההליך ללא הרשעה, לאחר שבית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו. תוצאה עונשית זאת נקראת "אי הרשעה".
הכלל – קביעת אחריות פלילית לעבירה מביאה איתה הרשעה בפלילים
המשפט הפלילי מתווה נורמות התנהגות אסורות, וקובע עונש למי שביצע אותן. המטרה היא קביעת אכיפת נורמות התנהגות רצויות, והטלת סנקציות עונשיות על מי שמפר את אותן נורמות. הענישה בפלילים יכולה להיות כואבת, משמעותית ואפילו משנת חיים.
מעבר לקושי הטמון בריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח, קנס כספי כבד או ריצוי עבודות שירות – עצם הקביעה כי הנאשם אחראי בפלילים מגיעה בדרך כלל ביחד עם עונש נוסף, אשר מלווה את המורשע בפלילים שנים רבות – ההרשעה הפלילית, והרישום בגליון המרשם הפלילי הנלווה אליה.
ברירת המחדל בכל תיק פלילי בו נמצא שהנאשם עשה את מה שמיוחס לו בכתב האישום, הוא סיום ההליך עם הרשעה פלילית. הכלל הוא הרשעה. אותה הרשעה נועדה "לסמן" את העבריין באמצעות רישום בגליון המרשם הפלילי, מעין "אות קין" שמתנוסס על מצחו של מי שהורשע בפלילים – עונש אינהרנטי, גם אם הוא לא מורגש באופן פרקטי בטווח המיידי, אשר עלול להביא לנזק ארוך טווח וקבוע.
אותה הרשעה נרשמת בגליון המרשם הפלילי ונשארת שם לכל הפחות לתקופה של 17 שנים. בתקופה זו מספר רב של גופים חשופים למידע בדבר ההרשעה הפלילית, והדבר עלול לשמש כחסם במציאת מקומות עבודה, גישה למתקנים מסוימים, ויזה לנסיעה לחו"ל, קידום במסלולי עבודה שונים, ועוד נזקים רבים.
החריג לכלל – סיום הליך פלילי באי הרשעה
קיימת דרך לסיים את ההליך הפלילי, גם אם נקבע שאדם מסוים עשה את המיוחס לו בכתב האישום. ללא הרשעה פלילית.
האמצעי נקרא "אי הרשעה" – חריג לכלל לפיו אשמה גוררת הרשעה פלילית. ככל שבית המשפט נוקט בדרך זו, המשמעות היא ביטול ההרשעה – כלומר, שבגליון המרשם הפלילי לא תרשם הרשעה פלילית, על כל המשתמע מכך, אלא רישום בדבר "אי הרשעה".
המשמעות הפרקטית של תוצאה כזו כפולה: ראשית, אם אתה נשאל ע"י גוף רשמי כלשהו אם יש לך עבר פלילי ניתן להשיב שלא, וזו תהיה האמת – עבר פלילי מתייחס להרשעות בלבד, להבדיל מאי הרשעה. שנית, רישום ללא הרשעה מתיישן ביום שהוא ניתן ומתחיל מיד את תקופת המחיקה. תקופת המחיקה היא בת 5 שנים, ולאחריה הרישום נמחק לחלוטין ונעלם מעל פני האדמה.
על מנת לסיים הליך בצורה זו, על הסנגור הפלילי להוכיח קיומם של שני תנאים – הראשון, "חומרת העבירה" – להראות כי העבירה מאפשרת סיום ההליך ללא הרשעה – כלומר, שלא מדובר בעבירה שהיא כל כך חמורה עד כדי כך שהיא לכשעצמה לא מאפשרת סיום ההליך ללא הרשעה. כך למשל, סביר כי בעבירות רצח או אונס לא תהיה שום אפשרות לביטול הרשעה. בעבירות של תקיפה סתם, גניבה, עבירות סמים שאינן משמעותיות – ניתן לבטל את ההרשעה, אם מתקיים התנאי השני.
התנאי השני – הוכחת קיומו של נזק קונקרטי שיכול להיווצר לנאשם כתוצאה מההרשעה. מהו נזק קונקרטי הנדרש לביטול ההרשעה?
נזק קונקרטי
זהו התנאי החשוב ביותר לקבלת תוצאה של סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה. נאשם שטוען לביטול הרשעתו, צריך להשיג בעצמו איזשהו מסמך בכתב או לכל הפחות אינדיקציה לכך שהרשעה פלילית יכולה לפגוע בעתידו, או בפרנסתו, או בשיקומו העתידי. זהו נזק קונקרטי.
ברור כי כל אדם שעוממד לדין יכול לטעון שהרשעה עלולה לפגוע בו, כי אולי בעתיד הוא יירשם ללימודי משפטים, או שירצה לטוס לארה"ב, או שהוא מתכנן על קריירה בשב"כ. בלי ראיה ממשית, אינדיקציה בכתב או מקור חוקי, זהו "נזק ערטילאי" ולא מוגדר – ההיפך מנזק קונקרטי.
דוגמאות לנזק קונקרטי – נאשם שמשמש כעורך דין, יכול לטעון כי הרשעתו עלולה לפגוע בפרנסתו – בחוק לשכת עורכי הדין נקבע כי הרשעה עלולה להביא להשעייתו של חבר לשכת עורכי הדין מהמקצוע, במידה וועדת האתיקה תחליט על כך. במקרה זה, החוק הוא האינדיקציה הכתובה לנזק קונקרטי.
במקרים אחרים, יכולים לבקש מהמעסיק של הנאשם מכתב בו הוא מצהיר כי במידה והעובד (הוא הנאשם) יורשע, הדבר יכול להביא לשקילת פיטוריו.
גם אדם אשר עתיד לנסוע לחו"ל, בין אם מדובר במי שקרובי משפחתו גרים בחו"ל, או שיש לו עסקים בחו"ל, יכול לטעון שהרשעה עלולה לסכן את אשרת הכניסה/ עבודה באותה ארץ – הדברים נכונים יתר שאת עבור מי שיש לו תוכניות קונקרטיות לנסוע לארה"ב, שם הרשעה פלילית בהחלט עלולה לפגוע בבקשה למתן אשרה.
קיימים תנאים נוספים (שהם בגדר תנאי משנה) להשגת תוצאה זו, ועל פי רוב הדבר אפשרי רק כשמדובר בפעם הראשונה בא מועמד אדם לדין פלילי (למרות שגם לעניין זה קיימים חריגים). כך גם יש משקל רב להמלצת שירות המבחן בעניין, ועל פי רוב תושג התוצאה כאשר יש המלצה חיובית לביטול הרשעה של שירות המבחן (למרות שגם לכלל זה ישנם חריגים).
כאשר עורך דין פלילי מקבל לטיפולו תיק כלשהו, ומבחינת הראיות עולה כי אין דרך לסיים את התיק בזיכוי או בביטול האישום – השאיפה היא לסיים את ההליך ללא הרשעה, כך שהנזק ללקוח יהיה מינימלי. הדרך להשגת תוצאה כזו היא תיקון מקסימלי של כתב האישום ו"ריכוך" העובדות וסעיפי החיקוק; הגעה להסדר טיעון מול התביעה, המאפשר טיעון לאי הרשעה מצד ההגנה; ותדרוך מפורט ויעיל לפני הגעה לשירות המבחן, אשר ממליץ בתסקיר לעניין העונש אם לבטל את ההרשעה או להותיר אותה על כנה.
דוגמאות לסיום הליך פלילי ללא הרשעה
משרד עו"ד איתי בר עוז השיג פעמים רבות תוצאה זו, גם בעבירות חמורות יחסית וגם כאשר התנאים לביטול ההרשעה לא היו חד משמעיים. להלן יצורפו מספר דוגמאות להמחשה.
אדם הועמד לדין בעבירה לפי חוק הדרכונים – כניסה לישראל שלא כדין באמצעות מעבר לא תקין דרך ה"גייטפאס" בנתב"ג. מדובר באותה עבירה מסוגה העומד לדין ראש לשכת עוה"ד בעבר, אפי נווה, וקיימת גישה מחמירה לגביהן. במקרה מיוחד זה, קיבלה התביעה את טענות עו"ד פלילי איתי בר עוז לפיה קיימים קשיים ראייתיים, והדבר תורגם לענישה מקלה מאוד – סיום ההליך ללא הרשעה.
לעיון בהחלטה – אי הרשעה בעבירה לפי חוק הדרכונים
במקרה אחר הועמד לדין נהג מונית בעבירה של הסעת שב"ח, שהעונש המקובל עליה הוא מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בשל העובדה שאותו נאשם התנדב במכבי אש והציל נפשות באסון הכרמל, בית המשפט הלך לקראתו וביטל את ההרשעה, כדי שלא תפגע פרנסתו כנהג מונית.
לעיון בהחלטה – נהג מונית – הסעת שב"ח
עורך דין בר עוז ייצג עורך דין אחר בבית המשפט בתל אביב, לאחר שהוגש נגדו ונגד אביו כתב אישום בעבירות אלימות בינם ובין שכניהם לבניין. לאחר מלחמה ממושכת וניהול הליך הוכחות שנמשך שנים, הרשיע בית משפט השלום את העורך דין ובכך סיכן את פרנסתו. במסגרת ערעור, השתכנע הרכב שופטים של בית המשפט המחוזי בת"א, בראשות השופטת ברלינר, כי מדובר בערעור מוצדק – וחייב את הפרקליטות להסכים לביטול ההרשעה.
לעיון בהחלטה במחוזי – תיק של עורך דין במסגרת ערעור לבית המשפט המחוזי תל אביב – תיק אלימות
האם ניתן לסיים תיק של עבירת אלימות במשפחה בלי הרשעה, ללא הרשעה כלל? אכן כן. עבירות אלימות במשפחה חמורות ביותר בשנים האחרונות, ונראה שאין שום סיכוי לסיים הליכים כאלה ללא הרשעה. למרות זאת, הצליח עו"ד בר עוז גם במקרה של אלימות ביתית בין בעל לאשה לסיים את ההליך ללא הרשעה. כך למשל, בתיק חמור שייחס לנאשם 6 אישומים של אלימות במשפחה כלפי אשתו לשעבר, הושגה תוצאה זו.
לעיון בהחלטה – תיק חמור של אלימות במשפחה (6 אישומים)
לעיון בהחלטה – אי הרשעה לנאשם בתקיפת אשתו
לעיון בהחלטה – אי הרשעה בעבירות בתיק אלימות במשפחה
סיום הליך ללא הרשעה בעבירה של החזקת סמים, למרות המלצה שלילית משירות המבחן – אי הרשעה רמלה קנאביס למרות תסקיר שלילי
משרד עו"ד איתי בר עוז השיג תוצאה דומה גם בעבירה של סחר בקנאביס, לבחור צעיר שמאז ביצוע העבירה הספיק להתגייס ולשרת בתפקיד קרבי בצה"ל. לעיון בהחלטה – סחר בקנאביס
אזרח נורמטיבי ושומר חוק הפקיר את כלי הירייה שלו – עבירה בעייתית שטומנת פוטנציאל מסוכן. ללא תסקיר, השתכנעה התביעה לסיים את ההליך ללא הרשעה. לעיון בהחלטה – אי הרשעה בעבירה של הפקרת כלי ירייה
לעיון בהחלטה ללא הרשעה בעבירות "חיזור גורלי" – אי הרשעה בעבירות פגיעה בפרטיות והטרדה
במקרה אחר, הועמד לדין אדם שכשל בכך שגנב כספים מהמעביד אצלו עבד. מדובר בעבירה שיש בה נופך מיוחד של חומרה נוכח יחסי האמון בין העובד למעביד. למרות החומרה, הסתיים ההליך בבית משפט השלום בנתניה ללא הרשעה. לעיון בהחלטה – נתניה גניבה ממעביד
מקרה בו אשה איבדה את עשתונותיה וביצעה עבירות פליליות כלפי פקח ברכבת הסתיים גם הוא ללא הרשעה – תקיפת פקח ברכבת
הרחבה משפטית למיטבי לכת
המקור החוקי נמצא בסעיף 71א'(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. סעיף זה מסמיך את בית משפט, אשר מצא כי נאשם ביצע עבירה – להימנע מהרשעתו, ולתת צו של"צ ללא הרשעה. ס' 192א' לחוק סדר דין פלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, מסמיך את בית משפט שהרשיע נאשם לבטל את ההרשעה במסגרת גזר הדין, ולהטיל עליו צו מבחן או צו של"צ ללא הרשעה.
סעיף 71א לחוק חוקק על סמך הצעה שהוכנה על-ידי הוועדה לדרכי ענישה ולטיפול בעבריין, בראשות השופט ח' כהן. בעקבות ניסיון שנרכש באנגליה המליצה הוועדה להוסיף לדרכי הענישה הקבועות בחוק את השירות לציבור, וזאת כאמצעי טיפולי העשוי לחנך את העבריין, להקנות לו ערכי עבודה ומוסר ובכך להביא לשיקומו (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל (1997).
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הסמכות המוצעת נועדה לגוון את דרכי הענישה לגבי עבירות שאינן חמורות כאשר בית-המשפט סבור שהעונש הראוי אינו עונש מאסר (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 8), תשל"ח-1978.
בחוק עצמו לא הוגדרו העבירות שלגביהן מוסמך בית-המשפט להטיל שירות לציבור עם או בלי הרשעה. בכך הלך המחוקק הישראלי אחר המחוקק האנגלי בהותירו לבית-המשפט שיקול-דעת רחב, ואף הרחיק מן הדגם האנגלי בכך שאיפשר להטיל אמצעי זה ללא הרשעה.
כך, בעוד שבאנגליה Criminal Justice Act, 1972, s.15(1) מתנה הטלת שירות לציבור בהרשעת הנאשם, מאפשר סעיף 71א(ב) לחוק להטיל אמצעי זה ללא הרשעה. וכך נקבע בסעיף 71א(ב):
"מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, כדין צו מבחן".
סעיף 71א(ב) לחוק מפנה אל פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 אשר בסעיף 1 שבה מוסמך בית-המשפט ליתן צו מבחן ללא הרשעה. פקודת המבחן, שהיא ביסודה תחיקה מנדטורית, אימצה את הוראות החוק האנגלי Probation of Offenders Act, 1907.
סעיף 1(1) לחוק הנ"ל הסמיך את בית-המשפט, שמצא כי נאשם ביצע עבירה, להעמידו במבחן בלי להרשיעו (הלכת כתב). אמנם הסמכות להטלת מבחן ללא הרשעה בוטלה באנגליה בתחיקה מאוחרת, אך בפסיקה שהתייחסה לסעיף הנ"ל לפני ביטולו נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית רק בעבירות קלות.
ביהמ"ש העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי החלופה העונשית של הימנעות מהרשעה מהווה חריג לכלל לפיו מקום שהוכחה אשמתו של אדם, יש להרשיעו בדין.
נפסק כי הרשעת נאשם בעקבות הוכחת אשמתו מממשת את תכלית ההליך הפלילי ומשלימה את שלביו השונים (ע"פ 9893/06 אסנת לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07) (פורסם בנבו) עמ' 13 (להלן: "עניין לאופר")). זאת כיוון שקיומה של אחריות בפלילים לביצוע עבירות על החוק מחייב הרשעה וענישה כחלק מאכיפת הדין, כנגזר ממטרות הענישה, וכנדרש מעקרון השיוויון של הכל בפני החוק.
בהתקיים אחריות פלילית, סטייה מחובת ההרשעה והענישה היא עניין חריג ביותר – יש לנקוט בה אך במצבים הנדירים שבהם, באיזון שבין הצורך במימוש האינטרס הציבורי באכיפה מלאה של הדין, לבין המשקל הראוי שיש לתת לנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם ועוצמת הפגיעה העלולה להיגרם לנאשם מהרשעתו וענישתו – גובר האחרון (רעפ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (14.4.10) (פורסם בנבו) עמ' 17.
נקבע, כי ההרשעה הפלילית היא מרכיב חיוני בהליך הפלילי, באשר היא מגשימה תכליות מגוונות של ההליך – העברת מסר של הרתעת היחיד, הביטוי הציבורי לאחריות פלילית שהוכחה (ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' דני קליין (טרם פורסם)).
ההלכה הנוהגת לסיום הליך פלילי ללא הרשעה
בעניין רומנו נקבע הכלל לפיו:
"המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי-דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (רע' 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל, תק-על 85(3) 737).
הכלל הנוהג בשנים האחרונות הוא המבחן שהותווה בעניין תמר כתב. בהלכה זו נקבע כי:
"… הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים…".
בעניין כתב צוינו קריטריונים להימנעות מהרשעה, שהם בעיקרם שיקולי שיקום:
א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם;
ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה;
ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;
ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים;
ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;
ו) האם ביצוע העבירה על-ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית;
ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה, האם הוא מתחרט עליה;
ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם;
ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.
הגישה השלטת בפסיקת ביהמ"ש העליון לעניין סוג העבירה בה ניתן ניתן לבטל הרשעה, הינה כי כמעט כל העבירות בדין הפלילי מחייבות הרשעה.
בית המשפט העליון קבע כי הרשעה בעבירות סחר בסמים צריכה להיות נדירה שבנדירות (רעפ 873/12 פלוני נ' מדינת ישראל (2.2.212) (פורסם בנבו) במקרה זה בימ"ש השלום נמנע מהרשעת הנאשם, ביהמ"ש המחוזי הפך את ההחלטה למרות נתונים של גיל צעיר, המלצה חיובית של שירות המבחן שביקש להימנע מהרשעה "על מנת שלא לפגוע באפשרויות תעסוקה בעתיד").
בעבירות של שוחד קבע ביהמ"ש העליון כי גדר המקרים בהם תתאפשר אי הרשעה מצטמצמת ביותר (רעפ 6403/05 מאיר אטיאס נ' מדינת ישראל (19.7.05) במקרה זה, כפי שעולה מההחלטה, הסכימה המדינה כי יתכנו נסיבות חריגות ונדירות ביותר בהן יתפאשר שלא להרשיע עובד ציבור אשר קיבל שוחד אולם זה איננו המקרה (עמ' 3) – ר' גם עניין כתב (ה"ש 4 לעיל) בה נידון עניינה של נאשמת שהורשעה בעבירת שוחד).
ומהו על פי הפסיקה מקרה בו הרשעה תפגע "פגיעה חמורה בשיקום הנאשם"? הנסיבות בהן ייטה ביהמ"ש לבטל את ההרשעה רבות – מצב בריאותי קשה, פגיעה חמורה באפשרויות תעסוקה, המלצת שירות המבחן.
נקבע כי בעניין תאגיד שהורשע במשפט פלילי ניתן לבטל את ההרשעה (רעפ 8487/11 נמלי ישראל נ' מדינת ישראל (2012)). בעניינם של קטינים, מוחל חריג ההרשעה ביתר קלות. בקטינים ניתן משקל יתר לנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם, גילו, סיכויי שיקומו, נסיבות העבירה והאינטרס לאפשר לו להתקדם בחייו לקראת הבגרות ללא כתם פלילי (ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) (2000) וגם ע"פ 9040/06 פלונים נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (2007)).
להרחבה בנושא סיום הליך פלילי ללא הרשעה ניתן ואף רצוי לפנות למשרד עו"ד פלילי איתי בר עוז לתיאום פגישה בתל אביב ובמרכז בטלפון 052-8360710
