השאיר פרטים ונחזור אליך בהדקם

Error: Contact form not found.

ענישה

המשפט מתחלק לתחומים שונים. ניתן לחלק למספר תחומים עיקריים:

תחומים שונים של משפט

משפט ציבורי – מצד אחד המדינה, מצד שני האזרח. כך למשל משפט חוקתי (בג"צ – אדם נגד מדינה) ומשפט מנהלי.

משפט אזרחי – אדם נגד אדם. דיני משפחה, דיני חברות, דיני נזיקין.

המשפט הפלילי שייך לצד הציבורי – כאשר המדינה מגישה הליך משפטי נגד אזרח. מהו ממעשה פלילי? התנהגות הופכת לפלילית אם לצידה החוק קובע עונש. במשפט הפלילי דנים תחילה באשמתו של מי שהמדינה סבורה שעבר על החוק, וככל שנמצא שהוא אשם, דנים בעונש ההולם למעשיו.

קביעת העונש היא פעולה שמתבצעת בסוף ההליך הפלילי – השלב הראשון בהליך הפלילי לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט, הוא שלב  בירור האשמה, אשר מסתיים בהכרעת דין הקובעת אם הנאשם אשם או זכאי.

ככל שהצדדים מגיעים להסדר טיעון, שלב בירור האשמה מסתיים עם הצגת הסדר הטיעון. ככל שמתנהל משפט, מחליט ביהמ"ש במסגרת הכרעת דין אם הנאשם עשה את מה שמיוחס לא בכתב האישום, אם לאו.

ככל שהנאשם נמצא זכאי – בזה מסתיים ההליך הפלילי. אולם אם בית המשפט מצא כי הנאשם עשה את מה שמיוחס לו בכתב האישום, הוא מורשע, ואז מגיעים לשלב השני – גזירת הדין, הוא שלב קביעת העונש.

 

שלב גזירת הדין – סוגי עונשים

גזירת הדין הוא השלב בו נקבע איזה עונש יושת על הנאשם.

להבדיל משלב בירור האשמה, שהתוצאה בו היא בינארית (ס או 1 – אשם או לא אשם, שחור או לבן) בשלב גזר הדין קיים מגוון רחב יותר של תוצאות אפשריות. במשפט הפלילי הישראלי קיים ארסנל מצומצם למדי של עונשים, מתוכם השופט יבחר מהו העונש ההולם ביותר למעשים.

גם בשלב זה קיימת חשיבות רבה לייצוג נכון ע"י עו"ד פלילי. ההבדל בין מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לבין מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות הוא עצום, וכך גם ההבדל בין הרשעה לאי הרשעה.

קיימים מספר סוגי עונשים במשפט הפלילי הישראלי –

  • מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח
  • מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות
  • מאסר על תנאי
  • קנס
  • פיצוי
  • חילוט רכוש
  • של"צ (שירות לתועלת הציבור)
  • פסילת רשיון נהיגה

במאמר זה נסביר מהו כל עונש ומה המשמעויות שלו.

 

מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח

ענישה של מאסר בפועל - עונש חמור

הרחקה מהחברה בדרך של ריצוי מאסר ממש מאחורי כותלי בית הסוהר.

זהו העונש החמור ביותר בהליך הפלילי – שלילת חירות של אדם ושליחתו לבית הסוהר.

שירות בתי הסוהר הוא הגוף אשר אמון על כל נושא הכליאה מטעם המשרד לבטחון פנים. בארץ יש כעשרים מתקני כליאה אזרחיים – בתי סוהר שרובם מרוכזים במתחמים – בית סוהר צלמון וחרמון בצפון, בתי הסוהר השרון, רימונים, הדרים ואופק בשרון, ובתי סוהר מעשיהו, איילון, גבעון, מב"ן, מר"ש וניצן ברמלה.

לאחר שחולפת רבע מתקופת המאסר האסיר רשאי להגיש בקשה ליציאה לחופשות, ולאחר שהוא מתקרב לריצוי שני שלישים ממאסרו הוא רשאי להגיש בקשה לעלות בפני ועדה לשחרור מוקדם, אשר תבחון את שאלת השחרור המוקדם ("תקופת השליש") ואת האפשרות שהאסיר ירצה את יתרת המאסר כאסיר משוחרר.

ישנם תיקים חמורים בהם התוצאה האפשרית היחידה (בהינתן שהנאשם אשם) היא מאסר בפועל. גם במקרים אלו, ישנה חשיבות דרמטית לייצוג איכותי ע"י עו"ד פלילי מנוסה. ייצוג איכותי יכול להפחית את התקופה אליה נשלח הנאשם לריצוי מאסר בפועל.

ענישה מקלה בבית המשפט המחוזי בעבירת אלימות חמורה – חבלה חמורה בכוונה מחמירה 

ענישה מקלה בתיק ייבוא 2 קילו קוקאין

במקרה שהיה בטיפול המשרד, הואשם אדם בעבירה חמורה של שוד מזוין, ולאחר מכן הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט (נסיון להשפיע על עד תביעה מהכלא). בזכות עבודת סנגוריה מאומצת, הגיע עו"ד בר עוז להסדר לפיו עבירת השוד תמחק והנאשם (שהיה עצור כשמונה חודשים) ישוחרר באופן מיידי.

מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות

מדובר בעונש לא פשוט, במסגרתו מוטל על העונש עונש מאסר לתקופה של עד 9 חודשים, אשר ניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות ולא שהייה מאחורי סורג ובריח. שב"ס, באמצעות הממונה על עבודות השירות, אחראי ליישום עונש זה.

המורשע עובד בעבודה שנקבעה מראש 8.5 שעות ביום, למשך מספר חודשים, כאשר הוא בסטטוס של "מעין" אסיר ברשיון תחת אחריות שב"ס. בתקופה זו לא מקבלים משכורת או פיצוי כלשהו מביטוח לאומי, כיוון שמדובר בעונש.

בשל העובדה שהממונה על עבודות השירות הוא זרוע של שב"ס, כל הפרה של תנאי עבודות השירות יכולה להביא להפקעת העונש והפיכתו למאסר מאחורי סורג ובריח, אפילו ללא חזרה לבית המשפט. במידה והממונה מחליט להפקיע את עבודות השירות ולהפוך אותן למאסר ממש לאחר שימוע בפני הממונה, הדרך היחידה לתקוף את ההחלטה היא הגשת עתירה מנהלית ע"י עורך דין פלילי לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת הממונה על עבודות השירות.

במקרה בו ייצג עו"ד איתי בר עוז, לקוח המשרד נידון לעבודות שירות. במהלך ביצוע העבודות, הלקוח הטיל את מימיו על רכב של שב"ס ופרסם פוסט פוגעני בפייסבוק בו פרסם את התמונה ביחד עם אמירה מעליבה כלפי שב"ס. גורם מטעם הממונה נחשף לפוסט, והוחלט להפקיע את עבודות השירות בגין מעשה זה. משרד עו"ד בר עוז הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר הביאה לביטול החלטת הממונה.

לעיון בהחלטה  – קבלת עתירה נגד החלטת הממונה על עבודות השירות להפקעה 

חשוב לציין, כי עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות נחשב בתיקים מסוימים לעונש קשה אשר עלול לפגוע בעבודה הרגילה, אולם בתיקים חמורים אשר התוצאה ה"רגילה" בהם היא מאסר בפועל, ואפילו למספר שנים, תוצאה של מאסר בדרך של עבודות שירות נחשבת לתוצאה מצוינת.

משרד עו"ד בר עוז ייצג במספר תיקים אשר הענישה המקובלת בהם היא שנות מאסר, והצליח להביא לענישה מקלה של עבודות שירות. ניתן לראות דוגמאות במקרים הבאים:

כתב אישום וגזר דין בתיק מחוזי חמור – ששה אישומי שוד – ענישה מקלה של עבודות שירות

גזר דין מקל של עבודות שירות בתיק אלפי עסקאות סמים

ענישה מקלה של עבודות שירות – גידול במעבדה 80 ק"ג קנאביס

ענישה מקלה של עבודות שירות בתיק של החזקה שלא לצריכה עצמית של 52 גרם הרואין

 

מאסר על תנאי – ענישה צופה פני עתיד

מאסר על תנאי כשמו כן הוא – על תנאי בלבד. אין לו משמעות אופרטיבית מורגשת עבור הנאשם, והוא קיים כמעט בכל גזר דין פלילי.

מאסר על תנאי בנוי ממסר רכיבים – תקופת התנאי (בין שנה לשלוש שנים) ומשך המאסר המותנה (אשר צריך להיות מוגבל לעונש המקסימום של העבירה בה הורשע הנאשם, ובד"כ לא עולה על 9 חודשים).

תקופת התנאי היא תקופה שמתחילה מיום מתן גזר הדין ונמשכת עד לסוף תקופת התנאי, וככל שהנאשם יעבור עבירה דומה בתקופת התנאי ובהמשך יורשע בה – ניתן להפעיל את התנאי ולשלוח אותו למאסר (מאחורי סורג או בקריח או בעבודות שירות) לתקופה שתתחיל במשך התנאי שנקבע בגזר הדין הקודם.

קיימים רכיבים נוספים, כמו סוג העבירות שמפעילות את המאסר המותנה.

במספר רב של תיקים סיים עו"ד בר עוז תיקים חמורים אשר הענישה המקובלת לגביהם הוא מאסר בפועל בדרך של מאסר על תנאי, לאחר שבית המשפט שוכנע כי זו התוצאה הצודקת בנסיבות הענין. כך לדוגמא ניתן לעיין בדוגמאות הבאות:

איומים על שופט מאסר על תנאי

גידול 1 קג קנאביס – מעת – למרות תסקיר שלילי

החזקת 2 קילו קנאביס סיום במעת בשל חיפוש לא חוקי

 

עונש של של"צ (שירות לתועלת הציבור)

שירות לתועלת הציבור – זוהי ענישה שיקומית שנחשבת לקלה ביותר מאמצעי הענישה המורגשים.

למרות הבלבול בין סוג זה של עונש לעונש של עבודות שירות, קיימים בינהם הבדלים משמעותיים.

של"צ נמדד בשעות (100, 200 – עד 400 שעות) לעומת עבודות שירות שנמדדים בחודשים.

ניתן לעשות של"צ בזמנך הפנוי, אחרי הצהריים ולפעמים בימי שישי, להבדיל מעבודות שירות שם הלו"ז קשיח ולא מאפשר עבודה נוספת בשעות היום.

של"צ מתבצע במקומות כמו ספריה, עירייה, או בית חולים, ומבוצע בפיקוח שירות המבחן ולא שב"ס.

ניתן לבצע של"צ רק אם שירות המבחן המליץ על כך והסכים לכך, בד"כ בכפוף להמלצה חיובית בתסקיר וביצוע בדיקות שתן שיעידו על היעדר שרידי סם ואי שימוש בסמים.

דוגמאות בהן תיקים חמורים של מאסר הסתיימו בשל"צ:

איומים על ראש עיר – ענישה מקלה שלצ

הכנסת סמים לכלא ענישה מקלה

הסעת שבח עבר מכביד שלצ

 

רכיבים כלכליים של ענישה – קנס, פיצוי, חילוט

בנוסף לרכיב המאסר, בית המשפט יכול להטיל ענישה כלכלית – קנס, פיצוי או חילוט רכוש.

קנס הוא סנקציה כספית, שבה הכספים מועברים למדינה. לגובה הקנס יש קשר ישיר לעבירה עצמה – אם מדובר בעבירה שגרמה נזק כלכלי, כמו הרצת מניות או גניבה של יהלומים, הקנס יכול להיות גבוה ולהגיע למיליוני ש"ח. לגבי הקנס, בית המשפט אמור להתחשב גם ביכולותיו הכלכליות של הנאשם. בית המשפט גם יכול להורות על מאסר חלף קנס – ככל שהנאשם לא יכול לשלם את הקנס, הוא ירצה ימי מאסר חלף התשלום, לתקופה שנקבעת בגזר הדין.

פיצוי לעומת זאת, הוא סנקציה כספית שבה הכספים מועברים לנפגע העבירה, הישיר או העקיף. גובה הפיצוי נמדד לפי הנזק המוערך שנגרם לקורבן (אשר יכול להגיש גם תביעה אזרחית על נזקיו בנוסף לכך) ואינו מתחשב ביכולותיו הכלכליות של הנאשם.

חילוט הוא סנקציה כלכלית מסוג אחר – בתיקים מסוימים היחידה החוקרת תופסת רכוש או כספים של הנחקר, ובכתב האישום צריכה להיות אזהרה כי ככל שהנאשם יורשע, המדינה מתכוונת לבקש לחלט את הרכוש – כלומר, לקחת אותו לאוצר המדינה. חילוט יכול להתקיים לגבי סכומים זעומים, אך גם לגבי בתים ומכוניות, בהתאם לסוג התיק.

 

פסילת רשיון נהיגה

סנקציה נוספת בארסנל הענישה של בית המשפט הפלילי, אשר מופעל בעבירות שקשורות לתעבורה, עבירות סמים או עבירות אחרות שקשורות לרכב. פסילת רשיון נהיגה יכולה להיות בפועל או על תנאי.

 

הרשעה בפלילים

כל העונשים שצוינו לעיל מגיעים ביחד עם עונש נוסף, אינהרנטי כמעט, שהוא רישום בדבר הרשעה פלילית. קיימת דרך לסיים הליך פלילי בו נקבעה אשמה ללא הרשעה, מנגנון חריג שנקרה "אי הרשעה". להרחבה בנושא זה לחץ כאן.

 

עונש זה לא נעים. אך גם בהינתן שיהיה עונש, חשוב מאוד למזער נזקים ולהקל בענישה. להרחבה בנושא ענישה בפלילים, סוגי עונשים ומידע נוסף בכל הקשור להליך הפלילי ניתן לפנות למשרדנו אשר ממוקם בתל אביב לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון 052-8360710. ככל שכבר ניתן לכם עונש וכעת אתם מעוניינים למחוק את הרישום הפלילי, לחץ כאן.

שתף עם חברים

השאירו פרטים ליצירת קשר
ותיאום פגישת ייעוץ משפטי.
ניתן ליצור קשר ישירות עם
עו"ד איתי בר עוז
בטלפון 052-8360710.



    איך לבחור עורך דין פלילי?

    כל מי שמסתבך בפלילים רוצה שייצג אותו עורך דין פלילי מעולה, בעל יכולות, אשר ישיג עבורו את התוצאה הטובה ביותר בהליך הפלילי אליו נקלע - זיכוי מוחלט מאשמה, או מזעור נזקים בדרך של ענישה מקלה. השאלה כיצד לבחור עורך דין פלילי מצליח היא שאלה מורכבת. עיון באתרים שבאינטרנט עלול להטעות ולבלבל, כי כל עו"ד פלילי בעיני עצמו הוא מוצלח, מעולה או סתם תותח. חשוב מאוד לבדוק את הנסיון של עורך הדין המיועד - מה הותק שלו, בכמה תיקים הופיע, באיזה סוגי תיקים ייצג, והאם הצליח להשיג תוצאות יפות או שאין ממש מאחורי הפרסום העצמי. עו"ד פלילי מוצלח באמת צריך לא להעיד על עצמו שהוא כזה - בדרך כלל זו אינדיקציה למצב הפוך. רצוי להתרשם מתוצאות מוכחות, לבחון חוות דעת וביקורות על המשרד, ובהמשך להתרשם באופן בלתי אמצעי מעורך הדין בדרך של פגישה במשרד. עורך דין פלילי מייצג את הלקוח ונכנס בנעליו באולם בית המשפט - כלומר, הוא הלקוח, רק רהוט יותר, בעל השכלה משפטית, ובעל רשיון להופיע בבתי משפט. לכן, חשוב לבחור עורך דין אשר ניתן לסמוך עליו כי יציג את הטיעונים באופן משכנע ומקצועי בעל פה בבית המשפט, ובאופן סדור ומדויק בכתב. עורך דין פלילי צריך להציג אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם התיק הפלילי (מה רוצים להשיג) וטקטיקה פרקטית לקידומה (איך נשיג את המטרות). ישנם עורכי דין פליליים מתאימים יותר לניהול מלחמה חסרת פשרות עד הזיכוי בדרך של כפירה באשמה, ניהול הליך הוכחות וחקירת עדים, וכאלה המתאימים יותר לניהול משא ומתן מול רשויות התביעה - תלוי במידה רבה באופי ורצון הלקוח. ישנם עורכי דין הנוקטים בטקטיקה של התנהגות כוחנית, וכאלה המתנהלים באופן רך מדי מול רשויות האכיפה. יש לבחור עורך דין פלילי אשר ידע לנהוג בדרך מותאמת בהתאם למה שנכון ללקוח ולתיק עצמו. הבחירה בעורך דין היא קריטית, וחשוב שתהיה חדה ומדוייקת - כמו עורך הדין הפלילי בו אתה מעוניין.

    כל מה שרצית לדעת בפלילים ולא העזת לשאול

    זומנתי לחקירה במשטרה, אבל אני חף מפשע. אם אבקש להתייעץ עם עורך דין פלילי החוקר יחשוב שאני אשם?

    לא. דווקא מי שחף מפשע מוכרח לפנות בהקדם לעורך דין פלילי מיומן, על מנת להציג את הגרסה במלואה ולתמוך אותה בראיות. במקרים רבים אנשים שלא ביצעו כל עבירה מגיעים בבטחון מופרז לתחנת המשטרה ומגלים כעבור זמן מה שהוגש נגדם כתב אישום, וכעת המאבק לטיהור השם הופך למסובך ויקר יותר. חוקרי משטרה יודעים זאת, והתייעצות עם עורך דין פלילי לא גורמת למחשבה אצל החוקר כי הנחקר "אשם".

    נחקרתי באזהרה במשטרה. מה המשמעות של זה? האם זה יכול להפריע לי בעתיד?

    לאחר חקירה באזהרה בתחנת המשטרה נפתח תיק פלילי, אשר מופיע בגליון המרשם הפלילי של הנחקר, והדבר עלול פעמים רבות לשמש כחסם במקומות עבודה או קבלת אשרות שהייה בחו"ל. במצב כזה, רצוי שלא להיות פאסיבי ולקוות שהתיק ייסגר - אלא לפנות לעורך דין פלילי, אשר יהיה בקשר עם הגורמים האמונים על החקירה ויודע לדבר ב"שפתם", יגיש בקשה מנומקת לסגירת התיק ויידע בכל רגע נתון מה מצב התיק והיכן הוא נמצא. פעולה זו יכולה במקרים רבים להביא לסגירת התיק לפני הגשת כתב אישום ולזרז תהליכים.

    מי היה היהלום המשוגע?

    סיד בארט

    האם מותר לעשן קנאביס?

    ביום 1.4.22 עבר תיקון לפקודת הסמים המסוכנים, לפיו החזקה ושימוש בקנאביס לצריכה עצמית איננה עבירה פלילית אלא עבירה מנהלית שדינה קנס. החזקה הקבועה בחוק לעניין שימוש עצמי/ שלא לשימוש עצמי לגבי קנאביס היא 15 גרם. לכן, עדיין "אסור" לעשן קנאביס, אך בנסיבות בהן מדובר במרחב שאינו ציבורי ובהחזקה של עד 15 גרם - מדובר בעבירה מנהלית שדינה קנס (למעט מקרים חריגים בהן תובע מחליט בכל זאת להגיש כתב אישום, בהתאם לאמור בחוק העבירות המנהליות).

    מה ההבדל בין גזר דין והכרעת דין?

    במשפט הפלילי ישנם שני שלבים - הראשון הוא שלב בירור האשמה, אשר מתקיים ככל שהנאשם כופר במיוחס לו וטוען לחפותו, ובמהלכו נשמעים עדים - עדי תביעה ועדי הגנה. בסוף שלב זה קובע השופט ששומע את התיק אם הנאשם אשם או זכאי, במסגרת הכרעת הדין. ככל שהנאשם זכאי - הסתיים ההליך הפלילי. ככל שהנאשם נמצא אשם, עוברים לשלב השני, במסגרתו טוענים הצדדים לעונש והשופט מחליט מהו העונש שיוטל הנאשם, במסרת גזר הדין. הכרעת הדין קובעת אם יש אשמה או חפות, ובגזר הדין נקבע העונש.