השאיר פרטים ונחזור אליך בהדקם

Error: Contact form not found.

אלטרנטיבות להרשעה בפלילים

גם אם נחקרת בחשד לביצוע עבירה פלילית ונפתח נגדך תיק פלילי במשטרה, קיימות דרכים אלטרנטיביות להתמודד איתו ולצאת ללא הרשעה פלילית וענישה נלווית חוץ מאשר ניהול הליך פלילי מלא בבית המשפט ולקוות שיסתיים בזיכוי.

עורך דין פלילי מיומן מכיר היטב את האלטרנטיבות הקיימות להרשעה בפלילים, ועושה בהם שימוש מושכל בהתאם לנסיבות על מנת להגיע לתוצאה המיטבית עבור הלקוח. לעיתים צריך לחשוב שונה, מחוץ לקופסא, על מנת להביא לתוצאה המיטבית עבור הלקוח.

ברשימה זו נפרט לגבי אותם דרכים להתמודדות עם תיק פלילי, שיכולות להביא לסגירתו או לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים, גם אם היתה חקירה באזהרה במשטרה ובתיק יש ראיות שמספיקות להרשעה.

חשוב להדגיש – יש עוד פתחי מילוט מההליך הפלילי, וקיימים מקרים ספציפיים להם נדרשים פתרונות יצירתיים ספציפיים. רשימה זו לא נועדה להוות תחליף לייעוץ מקצועי מותאם מקרה ולקוח, אלא רק להציג מספר אפשרויות שאינן מוכרות בציבור הרחב.

 

שימוע

עם סיום החקירה הפלילית, מעבירה היחידה החוקרת את תיק החקירה לרשות התובעת – התביעות המשטרתיות או הפרקליטות.

אם מדובר בעבירה מסוג פשע, בשלב זה הרשות התובעת מיידעת באמצעות מכתב את החשוד שתיק החקירה הועבר אליה, וכי קיימת לו זכות לנסות לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום, במסגרת שימוע בכתב או בע"פ. זוהי זכות השימוע.

דוגמא למכתב שימוע שנשלח מהתביעות/ פרקליטות לפני הגשת כתב אישום –

דוגמא לשימוע אפשרות לסגירת תיק ללא הרשעה

זכות השימוע מעוגנת בסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי, נוסח משולב. מדובר בזכות מהותית, ונקבע בפסיקה כי על רשויות התביעה לשקול את טענות החשוד בלב פתוח ובנפש חפצה, גם אם התיק הגיע עם המלצה מהמשטרה להעמדה לדין. זכות השימוע עומדת למי שנחקר בחשד בביצוע עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש עליה הוא למעלה משלוש שנות מאסר), ואינו נתון במעצר במועד העברת חומר החקירה מהמשטרה לתביעה.

מיד עם קבלת מכתב היידוע, מתחיל מירוץ זמן – על החשוד לפנות לרשות התובעת בתוך 30 ימים מקבלת המכתב כדי לקיים את זכות השימוע. לפיכך, מיד עם קבלת מכתב היידוע, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי כדי שיודיע לתביעה כי הוא מייצג בתיק.

עורך הדין הפלילי צריך לבקש לצלם את עיקרי חומר הראיות, מנתח אותן ביחד עם הלקוח, בונה קו הגנה ולאחר מכן מתאם מועד לשימוע מול התביעה. רצוי לקיים שימוע בע"פ – פגישה פרונטלית תמיד מאפשרת הבנה של הצד השני, פתרון סוגיות שמטרידות את התביעה ומענה עליהן, ועדיפה על קיום שימוע בכתב.

חשוב גם לשקול שיקולים אסטרטגיים בשלב זה – יתכן שאם תעלה טענה מסוימת תוכל הפרקליטות להורות על השלמת חקירה שיוסיפו ראיות מפלילות לתיק וירעו את המצב. ככל שהשימוע יידחה והתיק יוגש לבית המשפט, השימוע עוד עלול לעשות נזק. לכן, רצוי להעלות טענות הגנה כאלה שאין דרך לתקן או להמציא אותן.

שימוע הוא למעשה נקודת היציאה האחרונה מההליך הפלילי לפני הגשת כתב אישום והתמודדות עם התיק בבית המשפט, ולכן ייצוג ע"י עו"ד פלילי קריטי בשלב הזה, ויכול לחסוך הרבה מאמץ וכסף מאוחר יותר.

רשויות התביעה במדינת ישראל נוהגות בהגינות, ובהחלט ניתן לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום – גם בעבירות חמורות. במסגרת השימוע, ניתן לפרט באזני התביעה קשיים ראייתיים וטענות שהם לא חשבו עליהן, ביחד עם הצגת כלל נתוניו החיוביים של הלקוח.

 

דוגמאות לסגירת תיקים פליליים ללא הרשעה בשימוע

משרד עו"ד איתי בר עוז קיים מספר שימועים מוצלחים שהביאו לסגירת התיק באופנים שונים.

כך למשל קיים משרד עו"ד פלילי איתי בר עוז שימוע מול פרקליטות מחוז מרכז, בתיק בו נחשד לקוח המשרד בעבירה החמורה בספר החוקים – רצח לאחר תכנון. ניתוח חומר הראיות הביא לבניית קו הגנה בו נטענה טענה של הגנת בית מגורים – הגנה מיוחדת שהתווספה ל"הגנה עצמית" הקבועה בחוק העונשין בתיקון שנודע בשם "תיקון שי דרומי". התנאים להתקיימותה של הגנה עצמית הם לא פשוטים ורבים – ולאחר מקרה שי דרומי, שירה בפורצים שהגיעו לחווה שלו, הוחלט על הקלה מסוימת בדרישות להתקיימות ההגנה הפוטרת מאחריות פלילית במקרים בהם מדובר על מי שמגן על בית המגורים שלו.

בתיק בו ייצג עו"ד בר עוז, הגיעו 3 עבריינים לבית הלקוח וניסו לפתות אותו לפתוח את הדלת. לאחר שהדלת נפתחה, ניסו השלושה לפרוץ פנימה כדי להכות את הלקוח. הלקוח נבהל, אחז בסכין שהיתה ליד הדלת וניסה להרחיק איתה את הפורצים – אלא שהסכין פגעה היישר בליבו של מי שעמד בסמוך לדלת, והוא נפטר תוך זמן קצר. התקיים שימוע מול הפרקליטות, טענות ההגנה התקבלו והתיק נסגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

עו"ד בר עוז ייצג שלושה חשודים, בני משפחה אחת, אשר בביתם נתפס במהלך חיפוש נשק וסמים. השלושה קיבלו מכתב יידוע בגין חשדות חמורים אלו. שימוע שנערך מול פרקליטות מחוז מרכז הביא לסגירת התיק כלפי כל השלושה.

לעיון בהחלטה על סגירת תיק נשק בשימוע (מול פרקליטות מחוז מרכז) –

שימוע - סגירת תיק ללא הרשעה

ניתן לראות כי רשויות התביעה אינן אטומות, ובהחלט ניתן לשכנע אותן להימנע מהגשת כתב אישום במסגרת שימוע. גם התובע שיושב בצד השני של המתרס פתוח לטענות ראייתיות, משפטיות ופרוצדורליות, כמו גם פתוח לשמוע טענות לגבי נסיבות אישיות ייחודיות, ובהחלט ניתן להימנע מהליך פלילי ארוך ומורכב באמצעות שימוע מוצלח בו נטענות הטענות באופן חד ומשכנע. לעיתים השקעה בייצוג בשימוע עשויה לחסוך משאבים רבים (זמן וכסף) שצריכים היו להיות מושקעים בהליך הפלילי, ככל שהיה מוגש כתב אישום. לכן, מומלץ לפנות לעו"ד פלילי מיד עם קבלת מכתב היידוע לגבי שימוע לפי ס' 60א'.

לקריאה נוספת בנושא סגירת תיק פלילי באמצעות שימוע – לחץ כאן.

 

עיכוב הליכים

ישנן מספר דרכים אלטרנטיביות בהן יכול עורך דין פלילי להתמודד עם כתב אישום פלילי לאחר שהוא מוגש לבית המשפט, מאשר ניהול משפט הוכחות עד לזיכוי מוחלט של הנאשם, אשר יכולות גם הן להביא לתוצאה הרצויה של סגירת תיק ללא ענישה ורישום פלילי.

בחלק מהדרכים ניתן לפנות לרשות התובעת, ולנסות לשכנע אותה שאין צורך בניהול הליך פלילי מלא וניתן לסגור את התיק בכפוף לתנאי כזה או אחר. אחת הדרכים, שלא נעשה בה שימוש רב בדרך כלל על ידי עו"ד פליליים, היא הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

בקשה לעיכוב הליכים היא בקשה מיוחדת שמוגשת ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות המדינה, ובה מתבקש היועמ"ש להורות על עיכוב ההליכים. במידה והבקשה מתקבלת וההליכים מעוכבים, המשמעות היא סגירת התיק הפלילי בבית המשפט ללא רישום פלילי של הרשעה וללא עונש. לעיתים, עיכוב ההליכים מותנה בתנאים שונים – למשל, עריכת תסקיר ע"י שירות המבחן או ביצעו שעות התנדבות למען הציבור.

המקור החוקי לעיכוב הליכים נמצא בס' 231 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. לפי סעיף זה רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בכל עת שאחרי הגשת כתב האישום ולפני מתן הכרעת דין, לעכב את הליכי המשפט באמצעות הגשת הודעה מנומקת בכתב לבית המשפט. כאשר מוגשת הודעה כזו, על בית המשפט להפסיק את ההליכים.

עיכוב ההליכים מתבצע כאשר מוגשת בקשה מנומקת מטעם עורך הדין הפלילי המייצג. בקשה כזו יכולה להתבסס על נסיבות אישיות – מצב בריאותי, נתונים חיוביים של הנאשם, או כל טענה יצירתית אחרת המתבססת על הנסיבות האישיות – או על פירוש יצירתי של נסיבות התיק או נסיבות ביצוע העבירה. הנחיות ליישום ההוראות בדבר סוגיית עיכוב ההליכים מפורטות בהנחיית פרקליט המדינה: עיכוב הליכים.

לעיון בהנחייה – הנחיית היועץ המשפטי לממשלה – עיכוב הליכים

סנגורים רבים אינם משתמשים בכלי של עיכוב הליכים, וטעות נפוצה היא לסבור שמדובר בחריג שבחריגים ובמצב נדיר. אלא שפרקליטות המדינה לעיתים רואה תיקים באופן שונה מזו שרואה יחידת התביעות שהגישה את כתב האישום, ובמקרים רבים ניתן להגיע לתוצאה אולטימטיבית של סגירת תיק באמצעי זה.

עו"ד איתי בר עוז עשה ועודנו עושה שימוש רב בכלי של עיכוב הליכים, עם תוצאות מוכחות. כך למשל, במספר תיקים שעניינם עבירות אלימות הוגשו ע"י משרד עו"ד בר עוז בקשות לעיכוב הליכים, שנענו בחיוב והביאו להפסקת ההליכים הפליליים.

 

דוגמאות לסגירת תיקים בעיכוב הליכים

במסגרת כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום ברחובות, נידון עניינו של מי שאיים על אביו, גרם נזק לרכוש ולאחר מכן עבר עבירות כנגד השוטרים שהגיעו לעצור אותו. אך מתחת לסיפור שהוצג בכתב האישום, הסתתר רובד סמוי ומורכב ביותר – המדובר במערכת יחסים מורכבת בין אב שלא גידל את בנו בשנות ילדותו, ושב לחיו בנסיון ליצור עימו קשר בגיל מאוחר.

הדברים לא עלו יפה, על רקע המשקעים משנים עברו, והגיעו לכדי פיצוץ במועד האירוע נשוא כתב האישום. משרד עו"ד בר עוז הגיש בקשה מנומקת לעיכוב הליכים שגוללה את הסיפור המלא, וההליכים בתיק עוכבו ע"פ החלטת היועמ"ש.

לעיון בכתב האישום וההחלטה על סגירת התיק עקב קבלת בקשה לעיכוב הליכים – עיכוב הליכים – תקיפה ואיומים

עיכוב הליכים יכול להתקיים גם בהתבסס על נסיבותיו המשפטיות של התיק. במסגרת הליך ייחודי של קובלנה פלילית פרטית ייצג עו"ד איתי בר עוז אח אשר הואשם ע"י אחיו בכך שהוציא לשון הרע כלפיו. בין האחים קיים סכסוך ירושה ארוך שנים, במסגרתו נקט אחד האחים בכל טקטיקה משפטית אפשרית.

כתגובה לכך שלקוח המשרד שלח מיילים מכפישים, תבע אותו האח על לשון הרע תביעה אזרחית (שהתקבלה), ובמקביל הגיש כנגדו קובלנה פלילית פרטית. משרד עו"ד איתי בר עוז הגיש בקשה מנומקת לעיכוב להיםכ אשר מתבססת על עקרון השיוריות בפלילים, הבקשה התקבלה וההליכים הופסקו ללא כל תנאי.

לעיון בהחלטה – עיכוב הליכים קובלנה פלילית פרטית לשון הרע ראשון לציון

 

במקרה אחר, פנה עו"ד פלילי איתי בר עוז בבקשה מנומקת לעיכוב הליכים בעניינו של בחור אשר נעצר בגין עבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטרים. למרות שבעניינו של הנאשם לא היו נסיבות יוצאות דופן, הבקשה התקבלה וההליך הפלילי הופסק.

עיכוב הליכים ללא הרשעה

 

ניתן לקרוא עוד בהרחבה על האפשרות להגשת בקשה לעיכוב הליכים בהליך הפלילי ולהתרשם מהצלחות המשרד בבקשות מסוג זה. לקריאה נוספת על כל נושא עיכוב הליכים לחץ כאן.

 

הסדר מותנה – אפשרות לסגירת תיק ללא הרשעה

בשנים האחרונות קיימת מגמה להפחית את השימוש בהליך הפלילי בבתי המשפט ולנסות להימנע מהכתמת אנשים שעברו עבירות שאינן ברף חומרה גבוה, ולא הסתבכו בפלילים בשנים שלפני.

במסגרת זו תוקן חוק סדר הדין הפלילי והתווסף לו פרק שמאפשר סגירת תיק, גם אם קיימות ראיות להוכחת האשמה וקיים עניין ציבורי בניהול ההליך, בדרך של הסדר מותנה – סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982.

החוק נועד לאפשר, במקרים המתאימים, דרך חלופית להעמדת החשוד לדין פלילי בבית המשפט, וזאת על ידי סגירת התיק לאחר שהחשוד מילא תנאים מסוימים. אופן יישום התיקון לחוק ע"י התביעה מוסדר בהנחיית היועץ המשפט לממלה לגבי הסדר מותתנה (הנחיה מספר 4.302 ).

לעיון בהנחיה – הנחיית היועמ"ש – הסדר מותנה

תנאי הסף לקיום הסדר מותנה

תנאי הסף לקיום הסדר מותנה הם כי לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע ההסדר; לדעת התובע, העונש המתאים לחשוד אינו כול מאסר בפועל (גם בדרך של עבודות שירות; וקיימות מספיק ראיות להעמדה לדין.

במסגרת ההסדר ניתן לקבוע תנאים לקיומו, כמו למשל תשלום קנס לאוצר המדינה, תשלום פיצוי לנפגע העבירה, חתימה על התחייבות להימנע מעבירה, עמידה בתנאי תוכנית טיפול (לרבות ביצוע של"צ), פסילת רשיון נהיגה, הפקדת כלי ירייה, הסכמה לחילוט, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, ועוד. הסדר מותנה מהווה אלטרנטיבה להרשעה בפלילים וניהול תיק בבית המשפט, וככל שנכרת הסדר מותנה לא יוגש כתב אישום (ואם כבר הוגש, התביעה תודיע על ביטולו), והזכר היחיד לתיק הפלילי יבוא לידי ביטוי כתיק סגור במרשם הפלילי (להבדיל מהרשעה פלילית).

 

דוגמאות לסגירת תיקים בהסדר מותנה

משרד עו"ד בר עוז טיפל בעניינו של מי שנחשד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק שנחקר ע"י היאחב"ל. במסגרת שימוע מול המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, הציע עו"ד בר עוז כי התיק ייסגר בהסדר מותנה, בכפוף לתשלום קנס בלבד. התביעה נעתרה לבקשה והתיק נסגר.

לעיון בהחלטה  – סגירת תיק בהסדר מותנה – מרמה והפרת אמונים

במקרה אחר, הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בחדרה בעניינו של מעיר שהחזיק mdma בבנימינה, בדרכו להופעה בשוני. הוגש כתב אישום, אך התביעה המשטרתית נענתה לבקשת עו"ד בר עוז והעבירה את התיק לסגירה בשלוחת הסדר מותנה צפון, שם הוא אכן נסגר – וכתב האישום בוטל.

לעיון בהחלטה  – כתב אישום והחלטה על ביטול ההליך – החזקת mdma

לטיפול המשרד הגיעה צעירה אשר הואשמה בעבירות אלימות וגרימת נזק לרכוש, הכל במסגרת סכסוך משפחתי עם נסיבות מורכבות. למרות שכבר הוגש כתב אישום, שכנע עו"ד בר עוז את רשויות התביעה כי יש לסגור את התיק בהסדר מותנה, וכך אכן נעשה.

לעיון בכתב האישום ובהחלטה על סגירת התיק  – סגירת תיק בהסדר מותנה – אלימות, היזק לרכוש ואיומים

 

דוגמאות נוספות ניתן למצוא בדוגמאות לעבודת המשרד ומאמר בעניין הסדר מותנה.

 

שימוש בתקנה 4 לתקנות שירות המבחן לסיום ההליך ללא הרשעה

כלי נוסף שלא נעשה בו שימוש רב ע"י עו"ד פליליים הוא שליחת הנאשם לתסקיר בהתאם לתקנה 4 לתקנות שירות המבחן. בדרך כלל נאשם נשלח להכנת תסקיר בעניינו לאחר שהוא מודה באשמה ומורשע, והתסקיר משמש כהמלצה לעניין העונש. אולם, קיים לכך חריג. תקנה 4 לתקנות שירות המבחן מאפשרת להורות על שליחת הנאשם לתסקיר, שמגיע לתביעה ולא לבית המשפט. סנגור פלילי יכול לשכנע את התביעה, עוד לפני שנותנים תשובה לכתב האישום, להפנות את הנאשם לתסקיר – וככל שהתסקיר חיובי וממליץ על כך, ניתן לסגור את התיק ולבטל את כתב האישום. משרד עו"ד פלילי איתי בר עוז עשה בעבר שימוש בכלי זה והביא לסגירת התיק וביטול האישום ללא הרשעה פלילית.

לעיון במקרה בו נסגר תיק פלילי לאחר שימוש בתקנה 4 לתקנות שירות המבחן –החלטה על ביטול אישום לאחר שימוש בתקנה 4 לתקנות שירות המבחן

 

אי הרשעה

האם ניתן לסיים את ההליך הפלילי ללא הכתם והסטיגמה הנלווים להרשעה בפלילים, גם אם התיק הוגש לבית המשפט, לא נסגר באחת הדרכים הקודמות, וקיימות ראיות להוכחת האשמה? התשובה לאכך היא חיובית. מדובר באמצעי חריג שנקרא "אי הרשעה".

המשפט הפלילי מתווה נורמות התנהגות אסורות, וקובע עונש למי שביצע אותן. המטרה היא קביעת אכיפת נורמות התנהגות רצויות, והטלת סנקציות עונשיות על מי שמפר את אותן נורמות. הענישה בפלילים יכולה להיות כואבת, משמעותית ואפילו משנת חיים.

מעבר לקושי הטמון בריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח, קנס כספי כבד או ריצוי עבודות שירות – עצם הקביעה כי הנאשם אחראי בפלילים מגיעה בדרך כלל ביחד עם עונש נוסף, אשר מלווה את המורשע בפלילים שנים רבות – ההרשעה הפלילית, והרישום בגליון המרשם הפלילי הנלווה אליה.

ברירת המחדל בכל תיק פלילי בו נמצא שהנאשם עשה את מה שמיוחס לו בכתב האישום, הוא סיום ההליך עם הרשעה פלילית. אותה הרשעה נרשמת בגליון המרשם הפלילי ונשארת שם לכל הפחות לתקופה של 17 שנים. בתקופה זו מספר רב של גופים חשופים למידע בדבר ההרשעה הפלילית, והדבר עלול לשמש כחסם במציאת מקומות עבודה, גישה למתקנים מסוימים, ויזה לנסיעה לחו"ל, קידום במסלולי עבודה שונים, ועוד נזקים רבים.

במשפט הפלילי, הכלל הוא הרשעה. הרשעה נועדה "לסמן" את העבריין באמצעות רישום בגליון המרשם הפלילי, מעין "אות קין" שמתנוסס על מצחו של מי שהורשע בפלילים ומביא לנזק ארוך טווח וקבוע.

קיימת דרך לסיים את ההליך הפלילי, גם אם נקבע שאדם מסוים עשה את המיוחס לו בכתב האישום. ללא הרשעה פלילית. האמצעי נקרא "אי הרשעה" – חריג לכלל לפיו אשמה גוררת הרשעה פלילית. ככל שבית המשפט נוקט בדרך זו, המשמעות היא ביטול ההרשעה – כלומר, שבגליון המרשם הפלילי לא תרשם הרשעה פלילית, על כל המשתמע מכך.

על מנת לסיים הליך ללא הרשעה, על הסנגור הפלילי להוכיח קיומם של שני תנאים – הראשון, "חומרת העבירה" – להראות כי העבירה מאפשרת סיום ההליך ללא הרשעה; והשני – הוכחת קיומו של נזק קונקרטי שיכול להיווצר לנאשם כתוצאה מההרשעה.

קיימים תנאים נוספים להשגת תוצאה של אי הרשעה, ועל פי רוב הדבר אפשרי רק כשמדובר בפעם הראשונה בא מועמד אדם לדין פלילי (למרות שגם לעניין זה קיימים חריגים). כך גם יש משקל רב להמלצת שירות המבחן בעניין, ועל פי רוב תושג התוצאה כאשר יש המלצה חיובית לביטול הרשעה של שירות המבחן (למרות שגם לכלל זה ישנם חריגים).

כאשר עורך דין פלילי מקבל לטיפולו תיק כלשהו, ומבחינת הראיות עולה כי אין דרך לסיים את התיק בזיכוי או בביטול האישום – השאיפה היא לסיים את ההליך ללא הרשעה, כך שהנזק ללקוח יהיה מינימלי.

הדרך להשגת תוצאה כזו היא תיקון מקסימלי של כתב האישום ו"ריכוך" העובדות וסעיפי החיקוק; הגעה להסדר טיעון מול התביעה, המאפשר טיעון לאי הרשעה מצד ההגנה; ותדרוך מפורט ויעיל לפני הגעה לשירות המבחן, אשר ממליץ בתסקיר לעניין העונש אם לבטל את ההרשעה או להותיר אותה על כנה.

דוגמאות לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

משרד עו"ד איתי בר עוז השיג פעמים רבות תוצאה של אי הרשעה, גם בעבירות חמורות יחסית וגם כאשר התנאים לביטול ההרשעה לא היו חד משמעיים. להלן יצורפו מספר דוגמאות להמחשה.

במקרה שנידון בבית משפט השלום בראשון לציון, עו"ד בר עוז הוכיח קיומו של "נזק קונקרטי" בעניינו של צעיר אשר ביצע עבירות לפי חוק הדרכונים, עבירות שבד"כ מסתיימות בהרשעה פלילית. אותו צעיר הספיק להתגייס לצבא לאחר ביצוע המעשה, ועל מנת שהרשעה לא תפגע בשירותו הצבאי נעתר ביהמ"ש לבקשת עורך דין בר עוז וביטל את ההרשעה. לעיון בהחלטה – אי הרשעה למרות התנגדות התביעה בעבירה לפי חוק הדרכונים 

לעיון בהחלטה על אי הרשעה בעבירת איומים והיזק לרכוש  – אי הרשעה למרות התנגדות התביעה בעבירת איומים והיזק לרכוש

 

עבירות אלימות במשפחה חמורות ביותר בשנים האחרונות, ונראה שאין שום סיכוי לסיים הליכים כאלה ללא הרשעה. למרות זאת, הצליח עו"ד בר עוז גם במקרה של אלימות ביתית בין בעל לאשה לסיים את ההליך ללא הרשעה. כך למשל, בתיק חמור שייחס לנאשם 6 אישומים של אלימות במשפחה כלפי אשתו לשעבר, הושגה תוצאה של אי הרשעה. לעיון בהחלטה – אי הרשעה בתיק חמור של אלימות במשפחה (6 אישומים)

 

כך גם במקרה אחר בו הואשם אדם בעבירות אלימות במשפחה, ועקב קשיים ראייתיים שוכנעה התביעה כי יש לסיים את ההליך ללא הרשעה.

לעיון  בהחלטה – אי הרשעה לנאשם בתקיפת אשתו

 

כך גם בעבירה של הסעת שב"ח, אשר על פי רוב דינה מאסר בדרך של עבודות שירות. במקרה שטופל במשרד עו"ד בר עוז הואשם נהג מונית בכך שהסיע תושבי שטחים. הרשעה בפלילים עלולה היתה לפגוע בפרנסתו, שכן נהגי מוניות או היסעים אחרים זקוקים לגליון מרשם פלילי ללא הרשעות לקבלת רשיון להפעלת המונית או ההיסעים האחרים. אותו אדם התנדב במכבי האש באסון הכרמל, והדברים הטובים שעשה בחייו עמדו לזכותו ביום הדין.

לעיון בפרוטוקול דיון הטיעונים לעונש ובגזר הדין  – אי הרשעה למרות התנגדות התביעה בעבירה של הסעת שב"ח

 

עורך דין בר עוז ייצג עורך דין אחר בבית המשפט בתל אביב, לאחר שהוגש נגדו ונגד אביו כתב אישום בעבירות אלימות בינם ובין שכניהם לבניין. לאחר מלחמה ממושכת וניהול הליך הוכחות שנמשך שנים, הרשיע בית משפט השלום את העורך דין ובכך סיכן את פרנסתו כעורך דין, שכן הרשעה פלילית עלולה להביא להשעיית עורך הדין מעיסוק במקצוע. במסגרת ערעור, השתכנע הרכב שופטים של בית המשפט המחוזי בת"א, בראשות השופטת ברלינר, כי מדובר בערעור מוצדק – וחייב את הפרקליטות להסכים לביטול ההרשעה.

לעיון בהחלטה במחוזי – אי הרשעה של עורך דין במסגרת ערעור לבית המשפט המחוזי תל אביב – תיק אלימות

 

משרד עו"ד איתי בר עוז השיג תוצאה של אי הרשעה גם בעבירה של סחר בקנאביס, לבחור צעיר שמאז ביצוע העבירה הספיק להתגייס ולשרת בתפקיד קרבי בצה"ל. לעיון בהחלטה – אי הרשעה רמלה סחר בקנאביס

 

סיום הליך ללא הרשעה בעבירה של החזקת סמים, למרות המלצה שלילית משירות המבחן – אי הרשעה רמלה קנאביס למרות תסקיר שלילי

 

להרחבה בנושא סיום ההליך באי הרשעה, לרבות הרחבה משפטית מפורטת  – לחץ כאן.

 

קיימות מספר אלטרנטיבות להרשעה בפלילים, ניתן לפנות למשרד עו"ד פלילי איתי בר עוז בתל אביב ובמרכז כדי לבדוק אפשרות לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ולצורך קבלת מידע נוסף בקשר לענישה פלילית בטופס יצירת קשר

שתף עם חברים

השאירו פרטים ליצירת קשר
ותיאום פגישת ייעוץ משפטי.
ניתן ליצור קשר ישירות עם
עו"ד איתי בר עוז
בטלפון 052-8360710.



    איך לבחור עורך דין פלילי?

    כל מי שמסתבך בפלילים רוצה שייצג אותו עורך דין פלילי מעולה, בעל יכולות, אשר ישיג עבורו את התוצאה הטובה ביותר בהליך הפלילי אליו נקלע - זיכוי מוחלט מאשמה, או מזעור נזקים בדרך של ענישה מקלה. השאלה כיצד לבחור עורך דין פלילי מצליח היא שאלה מורכבת. עיון באתרים שבאינטרנט עלול להטעות ולבלבל, כי כל עו"ד פלילי בעיני עצמו הוא מוצלח, מעולה או סתם תותח. חשוב מאוד לבדוק את הנסיון של עורך הדין המיועד - מה הותק שלו, בכמה תיקים הופיע, באיזה סוגי תיקים ייצג, והאם הצליח להשיג תוצאות יפות או שאין ממש מאחורי הפרסום העצמי. עו"ד פלילי מוצלח באמת צריך לא להעיד על עצמו שהוא כזה - בדרך כלל זו אינדיקציה למצב הפוך. רצוי להתרשם מתוצאות מוכחות, לבחון חוות דעת וביקורות על המשרד, ובהמשך להתרשם באופן בלתי אמצעי מעורך הדין בדרך של פגישה במשרד. עורך דין פלילי מייצג את הלקוח ונכנס בנעליו באולם בית המשפט - כלומר, הוא הלקוח, רק רהוט יותר, בעל השכלה משפטית, ובעל רשיון להופיע בבתי משפט. לכן, חשוב לבחור עורך דין אשר ניתן לסמוך עליו כי יציג את הטיעונים באופן משכנע ומקצועי בעל פה בבית המשפט, ובאופן סדור ומדויק בכתב. עורך דין פלילי צריך להציג אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם התיק הפלילי (מה רוצים להשיג) וטקטיקה פרקטית לקידומה (איך נשיג את המטרות). ישנם עורכי דין פליליים מתאימים יותר לניהול מלחמה חסרת פשרות עד הזיכוי בדרך של כפירה באשמה, ניהול הליך הוכחות וחקירת עדים, וכאלה המתאימים יותר לניהול משא ומתן מול רשויות התביעה - תלוי במידה רבה באופי ורצון הלקוח. ישנם עורכי דין הנוקטים בטקטיקה של התנהגות כוחנית, וכאלה המתנהלים באופן רך מדי מול רשויות האכיפה. יש לבחור עורך דין פלילי אשר ידע לנהוג בדרך מותאמת בהתאם למה שנכון ללקוח ולתיק עצמו. הבחירה בעורך דין היא קריטית, וחשוב שתהיה חדה ומדוייקת - כמו עורך הדין הפלילי בו אתה מעוניין.

    כל מה שרצית לדעת בפלילים ולא העזת לשאול

    זומנתי לחקירה במשטרה, אבל אני חף מפשע. אם אבקש להתייעץ עם עורך דין פלילי החוקר יחשוב שאני אשם?

    לא. דווקא מי שחף מפשע מוכרח לפנות בהקדם לעורך דין פלילי מיומן, על מנת להציג את הגרסה במלואה ולתמוך אותה בראיות. במקרים רבים אנשים שלא ביצעו כל עבירה מגיעים בבטחון מופרז לתחנת המשטרה ומגלים כעבור זמן מה שהוגש נגדם כתב אישום, וכעת המאבק לטיהור השם הופך למסובך ויקר יותר. חוקרי משטרה יודעים זאת, והתייעצות עם עורך דין פלילי לא גורמת למחשבה אצל החוקר כי הנחקר "אשם".

    נחקרתי באזהרה במשטרה. מה המשמעות של זה? האם זה יכול להפריע לי בעתיד?

    לאחר חקירה באזהרה בתחנת המשטרה נפתח תיק פלילי, אשר מופיע בגליון המרשם הפלילי של הנחקר, והדבר עלול פעמים רבות לשמש כחסם במקומות עבודה או קבלת אשרות שהייה בחו"ל. במצב כזה, רצוי שלא להיות פאסיבי ולקוות שהתיק ייסגר - אלא לפנות לעורך דין פלילי, אשר יהיה בקשר עם הגורמים האמונים על החקירה ויודע לדבר ב"שפתם", יגיש בקשה מנומקת לסגירת התיק ויידע בכל רגע נתון מה מצב התיק והיכן הוא נמצא. פעולה זו יכולה במקרים רבים להביא לסגירת התיק לפני הגשת כתב אישום ולזרז תהליכים.

    מי היה היהלום המשוגע?

    סיד בארט

    האם מותר לעשן קנאביס?

    ביום 1.4.22 עבר תיקון לפקודת הסמים המסוכנים, לפיו החזקה ושימוש בקנאביס לצריכה עצמית איננה עבירה פלילית אלא עבירה מנהלית שדינה קנס. החזקה הקבועה בחוק לעניין שימוש עצמי/ שלא לשימוש עצמי לגבי קנאביס היא 15 גרם. לכן, עדיין "אסור" לעשן קנאביס, אך בנסיבות בהן מדובר במרחב שאינו ציבורי ובהחזקה של עד 15 גרם - מדובר בעבירה מנהלית שדינה קנס (למעט מקרים חריגים בהן תובע מחליט בכל זאת להגיש כתב אישום, בהתאם לאמור בחוק העבירות המנהליות).

    מה ההבדל בין גזר דין והכרעת דין?

    במשפט הפלילי ישנם שני שלבים - הראשון הוא שלב בירור האשמה, אשר מתקיים ככל שהנאשם כופר במיוחס לו וטוען לחפותו, ובמהלכו נשמעים עדים - עדי תביעה ועדי הגנה. בסוף שלב זה קובע השופט ששומע את התיק אם הנאשם אשם או זכאי, במסגרת הכרעת הדין. ככל שהנאשם זכאי - הסתיים ההליך הפלילי. ככל שהנאשם נמצא אשם, עוברים לשלב השני, במסגרתו טוענים הצדדים לעונש והשופט מחליט מהו העונש שיוטל הנאשם, במסרת גזר הדין. הכרעת הדין קובעת אם יש אשמה או חפות, ובגזר הדין נקבע העונש.