השאיר פרטים ונחזור אליך בהדקם

Error: Contact form not found.

שימוע לפני הגשת כתב אישום

 

שימוע לפני הגשת כתב אישום בפלילים הוא הליך חשוב ביותר שיכול לחסוך הרבה כסף וסבל. עם סיום החקירה הפלילית, מעבירה היחידה החוקרת את תיק החקירה לרשות התובעת – התביעות המשטרתיות או הפרקליטות.

אם מדובר בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש עליה הוא מעל 3 שנות מאסר) מחוייבת בשלב זה הרשות התובעת ליידע באמצעות מכתב את החשוד שתיק החקירה הועבר אליה, וכי קיימת לו זכות לנסות לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום, במסגרת שימוע בכתב או בע"פ.

לצורך כך, מותר לחשוד או בא כוחו לצלם את עיקרי חומר הראיות, ואז לטעון בפני הרשות התובעת מדוע צריך להימנע מהגשת כתב אישום.

זוהי זכות השימוע.

מהי זכות השימוע?

זכות השימוע מעוגנת בסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. מדובר בזכות מהותית, ונקבע בפסיקה כי על רשויות התביעה לשקול את טענות החשוד בלב פתוח ובנפש חפצה, גם אם התיק הגיע עם המלצה מהמשטרה להעמדה לדין. זכות השימוע עומדת למי שנחקר בחשד בביצוע עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש עליה הוא למעלה משלוש שנות מאסר), ואינו נתון במעצר במועד העברת חומר החקירה מהמשטרה לתביעה.

מיד עם קבלת מכתב היידוע, מתחיל מירוץ זמן – על החשוד לפנות לרשות התובעת בתוך 30 ימים מקבלת המכתב כדי לקיים את זכות השימוע. לפיכך, מיד עם קבלת מכתב היידוע, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי כדי שיודיע לתביעה כי הוא מייצג בתיק. עורך הדין הפלילי יבקש לצלם את עיקרי חומר הראיות, ינתח אותן ביחד עם הלקוח, יבנה קו הגנה מושכל ולאחר מכן יתאם מועד לשימוע מול התביעה.

רצוי לקיים שימוע בע"פ – פגישה פרונטלית תמיד מאפשרת הבנה של הצד השני, פתרון סוגיות שמטרידות את התביעה ומענה עליהן, ועדיפה על קיום שימוע בכתב.

 

למה חשוב לקחת עורך דין פלילי מנוסה לשימוע?

שימוע הוא למעשה נקודת היציאה האחרונה מההליך הפלילי לפני הגשת כתב אישום והתמודדות עם התיק בבית המשפט, ולכן ייצוג ע"י עו"ד פלילי קריטי בשלב הזה, ויכולה לחסוך הרבה מאמץ וכסף מאוחר יותר.

רשויות התביעה במדינת ישראל נוהגות בהגינות, ובהחלט ניתן לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום – גם בעבירות חמורות.

 

דוגמאות לסגירת תיק 

משרד עו"ד איתי בר עוז קיים מספר שימועים מוצלחים שהביאו לסגירת התיק באופנים שונים. כך למשל קיים משרד עו"ד פלילי איתי בר עוז שימוע מול פרקליטות מחוז מרכז, בתיק בו נחשד לקוח המשרד בעבירה החמורה בספר החוקים – רצח לאחר תכנון.

מדובר באירוע במסגרתו הגיעו לביתו של לקוח המשרד שלושה עבריינים במטרה לפגוע בו. שניים מהם התחבאו במסדרון, ואחד עמד מול הדלת וביקש מהלקוח לפתוח אותה. כאשר האחרון נענה לבקשה, ניסו כל השלושה לפרוץ פנימה באלימות. לקוח המשרד נבהל, נטל סכין שהיתה ליד הדלת וניסה להדוף את התוקפים באמצעות הסכין. למרבה הצער, הסכין פגעה ישירות בליבו של מי שעמד בסמוך לדלת, והוא נפטר רגעים ספורים לאחר מכן. לאחר מעצר של מספר שבועות, התקיים שימוע מול הממונה על עבירות ההמתה בפרקליטות מחוז מרכז. ניתוח חומר הראיות הביא לבניית קו הגנה בו נטענה טענה של הגנת בית מגורים. התקיים שימוע מול הפרקליטות, טענות ההגנה התקבלו והתיק נסגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

במקרה אחר, טיפל עו"ד בר עוז באדם נורמטיבי לחלוטין שעבד כקבלן משנה מול משרד הבטחון וצה"ל. במסגרת פרשייה סבוכה נחקרו חשדות חמורים לשוחד, מרמה והפרת אמונים של גורמים מצה"ל ומחוצה לו. לאחר קבלת מכתב היידוע, התקיים שימוע מול פרקליטות המדינה – המחלקה הכלכלית, אשר שוכנעה לסגור את התיק בהסדר מותנה וללא הגשת כתב אישום.

לעיון בהחלטה על סגירת תיק מרמה והפרת אמונים בהסדר מותנה –סגירת תיק מרמה והפרת אמונים במסגרת שימוע

 

עו"ד בר עוז ייצג שלושה חשודים, בני משפחה אחת, אשר בביתם נתפס במהלך חיפוש נשק וסמים. השלושה קיבלו מכתב יידוע בגין חשדות חמורים אלו. שימוע שנערך מול פרקליטות מחוז מרכז הביא לסגירת התיק כלפי כל השלושה.

 

שימוע שהביא לסגירת תיק סמים צפת

 

במקרה אחר, פנה למשרד אדם אשר הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה חמורה של החזקת סכין בכלא. עו"ד בר עוז הבחין בכך שמכתב היידוע נשלח לכתובתו של הלקוח, בזמן שהוא ריצה מאסר בכלא.. בית המשפט קיבל את טענת עו"ד בר עוז לפיה לא בוצעה החובה, וכתב האישום בוטל ולא הוגש בשנית מעולם.

לעיון בהחלטה – ביטול אישום בשל אי קיום חובת השימוע,

 

מקרה דומה שאירע בבית המשפט השלום בת"א והביא לביטול כתב האישום  – ביטול אישום בשל אי קיום שימוע – תביעות תל אביב,

 

ניתן לראות כי רשויות התביעה אינן אטומות, ובהחלט ניתן לשכנע אותן להימנע מהגשת כתב אישום במסגרת הליך זה.

גם התובע שיושב בצד השני של המתרס פתוח לטענות ראייתיות, משפטיות ופרוצדורליות, כמו גם פתוח לשמוע טענות לגבי נסיבות אישיות ייחודיות, ובהחלט ניתן להימנע מהליך פלילי ארוך ומורכב באמצעות פגישה מוצלחת בה נטענות הטענות באופן חד ומשכנע. לעיתים השקעה בייצוג בשימוע עשויה לחסוך משאבים רבים (זמן וכסף) שצריכים היו להיות מושקעים בהליך הפלילי, ככל שהיה מוגש כתב אישום.

לכן, מומלץ לפנות לעו"ד פלילי מיד עם קבלת מכתב היידוע לפי ס' 60א'.

 

לעוד דוגמאות בהן פעולה מקדימה מוצלחת של עורך דין מנוסה ומיומן הביאה לסגירת התיק בהליך המתואר כאן, והצלחות נוספות של משרד עורך דין פלילי איתי בר עוז הממוקם בת"א ומספק שירות במרכז ובכל רחבי הארץ – לחץ כאן

שתף עם חברים

השאירו פרטים ליצירת קשר
ותיאום פגישת ייעוץ משפטי.
ניתן ליצור קשר ישירות עם
עו"ד איתי בר עוז
בטלפון 052-8360710.



    איך לבחור עורך דין פלילי?

    כל מי שמסתבך בפלילים רוצה שייצג אותו עורך דין פלילי מעולה, בעל יכולות, אשר ישיג עבורו את התוצאה הטובה ביותר בהליך הפלילי אליו נקלע - זיכוי מוחלט מאשמה, או מזעור נזקים בדרך של ענישה מקלה. השאלה כיצד לבחור עורך דין פלילי מצליח היא שאלה מורכבת. עיון באתרים שבאינטרנט עלול להטעות ולבלבל, כי כל עו"ד פלילי בעיני עצמו הוא מוצלח, מעולה או סתם תותח. חשוב מאוד לבדוק את הנסיון של עורך הדין המיועד - מה הותק שלו, בכמה תיקים הופיע, באיזה סוגי תיקים ייצג, והאם הצליח להשיג תוצאות יפות או שאין ממש מאחורי הפרסום העצמי. עו"ד פלילי מוצלח באמת צריך לא להעיד על עצמו שהוא כזה - בדרך כלל זו אינדיקציה למצב הפוך. רצוי להתרשם מתוצאות מוכחות, לבחון חוות דעת וביקורות על המשרד, ובהמשך להתרשם באופן בלתי אמצעי מעורך הדין בדרך של פגישה במשרד. עורך דין פלילי מייצג את הלקוח ונכנס בנעליו באולם בית המשפט - כלומר, הוא הלקוח, רק רהוט יותר, בעל השכלה משפטית, ובעל רשיון להופיע בבתי משפט. לכן, חשוב לבחור עורך דין אשר ניתן לסמוך עליו כי יציג את הטיעונים באופן משכנע ומקצועי בעל פה בבית המשפט, ובאופן סדור ומדויק בכתב. עורך דין פלילי צריך להציג אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם התיק הפלילי (מה רוצים להשיג) וטקטיקה פרקטית לקידומה (איך נשיג את המטרות). ישנם עורכי דין פליליים מתאימים יותר לניהול מלחמה חסרת פשרות עד הזיכוי בדרך של כפירה באשמה, ניהול הליך הוכחות וחקירת עדים, וכאלה המתאימים יותר לניהול משא ומתן מול רשויות התביעה - תלוי במידה רבה באופי ורצון הלקוח. ישנם עורכי דין הנוקטים בטקטיקה של התנהגות כוחנית, וכאלה המתנהלים באופן רך מדי מול רשויות האכיפה. יש לבחור עורך דין פלילי אשר ידע לנהוג בדרך מותאמת בהתאם למה שנכון ללקוח ולתיק עצמו. הבחירה בעורך דין היא קריטית, וחשוב שתהיה חדה ומדוייקת - כמו עורך הדין הפלילי בו אתה מעוניין.

    כל מה שרצית לדעת בפלילים ולא העזת לשאול

    זומנתי לחקירה במשטרה, אבל אני חף מפשע. אם אבקש להתייעץ עם עורך דין פלילי החוקר יחשוב שאני אשם?

    לא. דווקא מי שחף מפשע מוכרח לפנות בהקדם לעורך דין פלילי מיומן, על מנת להציג את הגרסה במלואה ולתמוך אותה בראיות. במקרים רבים אנשים שלא ביצעו כל עבירה מגיעים בבטחון מופרז לתחנת המשטרה ומגלים כעבור זמן מה שהוגש נגדם כתב אישום, וכעת המאבק לטיהור השם הופך למסובך ויקר יותר. חוקרי משטרה יודעים זאת, והתייעצות עם עורך דין פלילי לא גורמת למחשבה אצל החוקר כי הנחקר "אשם".

    נחקרתי באזהרה במשטרה. מה המשמעות של זה? האם זה יכול להפריע לי בעתיד?

    לאחר חקירה באזהרה בתחנת המשטרה נפתח תיק פלילי, אשר מופיע בגליון המרשם הפלילי של הנחקר, והדבר עלול פעמים רבות לשמש כחסם במקומות עבודה או קבלת אשרות שהייה בחו"ל. במצב כזה, רצוי שלא להיות פאסיבי ולקוות שהתיק ייסגר - אלא לפנות לעורך דין פלילי, אשר יהיה בקשר עם הגורמים האמונים על החקירה ויודע לדבר ב"שפתם", יגיש בקשה מנומקת לסגירת התיק ויידע בכל רגע נתון מה מצב התיק והיכן הוא נמצא. פעולה זו יכולה במקרים רבים להביא לסגירת התיק לפני הגשת כתב אישום ולזרז תהליכים.

    מי היה היהלום המשוגע?

    סיד בארט

    האם מותר לעשן קנאביס?

    ביום 1.4.22 עבר תיקון לפקודת הסמים המסוכנים, לפיו החזקה ושימוש בקנאביס לצריכה עצמית איננה עבירה פלילית אלא עבירה מנהלית שדינה קנס. החזקה הקבועה בחוק לעניין שימוש עצמי/ שלא לשימוש עצמי לגבי קנאביס היא 15 גרם. לכן, עדיין "אסור" לעשן קנאביס, אך בנסיבות בהן מדובר במרחב שאינו ציבורי ובהחזקה של עד 15 גרם - מדובר בעבירה מנהלית שדינה קנס (למעט מקרים חריגים בהן תובע מחליט בכל זאת להגיש כתב אישום, בהתאם לאמור בחוק העבירות המנהליות).

    מה ההבדל בין גזר דין והכרעת דין?

    במשפט הפלילי ישנם שני שלבים - הראשון הוא שלב בירור האשמה, אשר מתקיים ככל שהנאשם כופר במיוחס לו וטוען לחפותו, ובמהלכו נשמעים עדים - עדי תביעה ועדי הגנה. בסוף שלב זה קובע השופט ששומע את התיק אם הנאשם אשם או זכאי, במסגרת הכרעת הדין. ככל שהנאשם זכאי - הסתיים ההליך הפלילי. ככל שהנאשם נמצא אשם, עוברים לשלב השני, במסגרתו טוענים הצדדים לעונש והשופט מחליט מהו העונש שיוטל הנאשם, במסרת גזר הדין. הכרעת הדין קובעת אם יש אשמה או חפות, ובגזר הדין נקבע העונש.