איך בונים קו הגנה בתיק פלילי

עו"ד פלילי מיומן כמו גם הציבור כולו מודעים היטב לכך שנאשם בפלילים מגיע לבית המשפט רק לאחר שהמשטרה חקרה את התיק, השקיעה משאבים חקירתיים ושעות עבודה רבות, העבירה את התיק לרשות התובעת, ותובע מוסמך עבר על החומר והחליט כי קיים סיכוי סביר להרשעה וכי לא ניתן לסגור את התיק.

בשל אחוזי ההרשעה הגבוהים במדינת ישראל (למעלה מ-99%), קיימת חזקה לפיה כמעט כל מי שהועמד לדין והוגש נגדו כתב אישום אשם במה שמיוחס לו.

אם כך, כיצד ניתן להתמודד עם כתב אישום פלילי?

התשובה היא – באמצעות בניית קו הגנה הולם, שימוש בטענות הגנה יצירתיות ושימוש ב"כלי עבודה" משפטיים מתחומים שונים – פרודצדורה פלילית, דיני ראיות, ודיני העונשין, לגבי הראיות הספציפיות בכל תיק.

עורך דין פלילי עושה שימוש בכלי העבודה האלה, הן אלה הקיימים בחוק ובפסיקה והן באלה שהראיות הספציפיות בתיק מעניקות לו, כדי לנצח את הסטטיסטיקה ולגבש אסטרטגיה וטקטיקה להתמודדות מיטבית עם האישום הפלילי – סגירת התיק, זיכוי מאשמה או מזעור נזקים.

במאמר זה נסביר איך בונים קו הגנה בתיק פלילי.

ניהול משפט פלילי – איך עו"ד פלילי בונה קו הגנה

כאשר עו"ד פלילי מקבל לטיפולו תיק, קיימים מספר שלבים בעבודה על התיק.

ראשית, יש להפגש עם הלקוח, לשמוע את גרסתו לטענות נגדו, ובמידת האפשר לחזק את הגרסה באמצעות איסוף ראיות עצמאי – גביית תצהירים מעדים, תיעוד מצולם של הזירה, פנייה למומחים בתחומים שונים. ככל שלא הוגש עדיין כתב אישום, המטרה היא למלא את תיק החקירה בראיות "מזכות" שתומכות בטענת ההגנה הבסיסית של הלקוח.

ככל שהוגש כתב אישום, לאחר הפגישה הראשונית הסנגור הפלילי יפעל לאיסוף כלל החומר מידי התביעה – כל ראיה שקיימת בתיק ותשמש בעתיד להוכחת כתב האישום ע"י התביעה, צריכה לעבור להגנה (למעט ראיות שהוצאו עליהן תעודת חסיון) כולל מדיה ותיקי עבודה של המומחים. לכל מסמך קיימת חשיבות, ויש לבקש את רשימת חומר החקירה ולבדוק שכלל החומר הועבר להגנה.

לפני כל מחשבה אפשרית על אופי ההגנה, עוה"ד הפלילי חייב לשלוט באופן מוחלט ויסודי בכל פרט ופרט בתיק, כולל התרשמות בעצמו מהזירה והיכרות מעמיקה עם כל מילה בראיות בתיק. לעיתים המפתח לנצחון מסתתר בתחתית מזכר שנראה לא חשוב, או במילים שנאמרו בחקירה אך לא נרשמו ע"י החוקר ואותרו רק לאחר השוואה בין תיעוד החקירה המוקלט לתמליל.

לאחר מכן, הסנגור יבצע ניתוח מעמיק של התיק במשרד בראי הנתונים הקודמים (גרסת הלקוח והראיות שנאספו באופן עצמאי).

בשלב זה הסנגור יפעל לבניית קו הגנה – ביסוס מענה לנטען בכתב האישום, שיבוא לידי ביטוי הן במו"מ מול רשויות התביעה למטרת סגירת התיק, ולאחר מכן במידת הצורך בניהול התיק בבית המשפט בשלב בירור האשמה. קו הגנה שכזה, ולא משנה מאיזה רובד הוא בנוי, צריך להיות כזה שאם יתקבל במלואו ע"י בית המשפט לאחר ניהול הליך הוכחות יביא לזיכוי הלקוח מאשמה.

איך עו"ד פלילי בונה קו הגנה כנגד אישום פלילי

עורך הדין מאתר נקודות אשר יכולות לשמש לטובת הלקוח והנצחון בתיק – החל מכשלים בעבודת המשטרה, אי הקפדה על זכויות החשוד, חוסרים ומחדלים בעבודת הרשות החוקרת, בדיקת התאמה של טענות הגנה משפטיות לחומר הראיות ומעבר דקדני על כל דף בתיק. גרסת הלקוח (ככל שלא שמר על זכות השתיקה) מהווה את הבסיס לקו ההגנה, וככל שהיא מקימה הגנה משפטית מהותית ברור כי קו ההגנה יתבסס על גרסה זו. אך גם הלקוח הודה, ניתן לבנות קו הגנה מרובד אחר – ראייתי או פרוצדורלי – ועדיין לקבל זיכוי או את ביטול האישום.

כך למשל בתיק שעניינו עבירות סמים, אפילו אם הלקוח הודה במשטרה, יבדוק הסנגור את שרשרת המוצג, האם החומר המופיע בחוות הדעת של מומחה המשטרה הוא סם לפי פק' הסמים המסוכנים, האם החיפוש שבוצע היה חיפוש כדין או שניתן לפסול את הראיה באמצעות טענה לחיפוש לא חוקי, האם היתה פגיעה בזכויות הלקוח בחקירה (למשל, אי מתן זכות ההיוועצות), ועוד. במידה והחיפוש לא חוקי הדבר יכול להביא לפסילת הראיה ובעקבותיה גם את פסילת ההודייה.

ככל שעבודת המשטרה היתה מושלמת, ככל הנראה לא היתה עבודה רבה לעורך דין פלילי. למרבה המזל, כמעט תמיד ניתן למצוא נקודות תורפה בתיק שנובעות מכשלים בעבודת היחידה החוקרת.

לעיתים מדובר בכשלים מסוג של תיאום גרסאות בדו"חות פעולה, אי רשימת דו"חות, או פעולות תמוהות שמעלות סימן שאלה לגבי מה שהסתתר מאחוריהם.

גם אם אין כשלים בעבודת המשטרה, או במקביל אליהם, יאתר הסנגור טענות הגנה מסוג אחר – למשל, האם קיימת הגנה מהותית בדין הפלילי לפי גרסת הלקוח (למשל – בתיק אלימות, טענה של הגנה עצמית) או טענה משפטית אחרת (למשל – אם הנאשם היה במצב של שכרות, עשויה לקום הגנה אם מדובר בעבירת מטרה כמו איומים או מעשה מגונה).

הראיות בתיק והכללים להגשתן וקבילותם (שהם דיני הראיות) משמשים את הסנגור כמו כלי עבודה. גם סעיפי חוק שנועדו להגן על זכויות הנאשם בפרוצדורה הפלילית יכולים לשמש את הסנגור ככלי עבודה, וכך גם ידע מעמיק בדיני העונשין – הדין הפלילי המהותי.

לעיתים נמצא למצוא אוצרות שמסתתרים בפרטים הקטנים ביותר בחומר החקירה. המשפטן סמואל לייבוביץ' אמר כי:

"משפט פלילי הוא כמו קרחון, אשר רק חמישית ממנו צפה מעל פני הים. ארבע חמישיות ממנו מסתתרות ואינן נראות לעין, ועל הסנגור למצוא אותן על מנת שבית המשפט יראה את התמונה המלאה כולה".

קו הגנה משפטי יכול להיות מורכב מטענה חזקה אחת או ממספר רבדים שונים. טענות הגנה נמצאות במספר רבדים – טענות הגנה פרוצדורליות, טענות הגנה ראייתיות, וטענות הגנה מהותיות-משפטיות.

קו הגנה חזק ומבוסס כדבעי יכול להביא לביטול האישום, גם לאחר הגשת כתב אישום – ניתן לבוא בדברים עם התביעה ולנסות לשכנע אותה לבטל את כתב האישום. במידה והתביעה את הטענות, כתב האישום מבוטל וההליך הפלילי מסתיים.

ניתן לראות דוגמא לכך באחד מהתיקים בהם טיפל משרד עו"ד פלילי איתי בר עוז:

כעת אפרט לגבי כל אחד מהרבדים האפשריים לבניית קו הגנה.

טענות הגנה פרוצדורליות – פליליות

במהלך ניתוח החומר יכולות לעלות טענות הגנה פרוצדורליות (דיוניות). טענות הגנה מסוג זה נובעות מכשלים דיוניים של רשויות האכיפה, ומסוגלות להביא ליתרון בניהול התיק, ואפילו לביטול כתב האישום, לאו דווקא בגלל שהנאשם לא עשה את המיוחס לו או שקמה הגנה משפטית אחרת.

כך למשל, נושא השימוע (או אי קיום שימוע). לכל חשוד בפלילים אשר תיק החקירה בעניינו מעבר מהמשטרה לרשות התובעת (תביעות משטרתיות או פרקליטות) והוא חשוד בעבירה מסוג פשע, קמה זכות לחשוד או לעו"ד פלילי המייצג אותו לטעון טענות ולנסות לשכנע את התביעה להימנע להגשת כתב אישום. ההודעה על זכות השימוע מעוגנת בס' 60א' לחוק סדר דין פלילי, נוסח משולב (התשמ"ב-1982).

ככל שלא התקבל אצל החשוד מכתב השימוע, ניתן לטעון לאי קיום חובת השימוע ולהביא לביטול כתב האישום. מדובר בנושא טכני במהותו, אולם אי קיום הוראות הדין יכולות להביא לעיתים לביטול האישום וסגירת התיק.

עו"ד בר עוז טיפל בתיק בו הואשם אדם בהחזקת סכין בכלא – עבירה חמורה ביותר מסוג פשע. אלא שמכתב השימוע נשלח לכתובתו הרשמית, בזמן שהוא עדיין ריצה את אותו מאסר. עלתה טענת הגנה של הגנה מן הצדק עקב אי קיום חובת השימוע, ובית המשפט קיבל את הטענה והורה על ביטול האישום.

לעיון בהחלטה המלאה על ביטול כתב אישום לאחר שעו"ד בר עוז העלה טענת הגנה פרוצדורלית  – ביטול אישום בשל אי קיום חובת השימוע

שימוע מוצלח יכול להביא גם לסגירת התיק ואי הגשת כתב אישום – גם בתיקים החמורים ביותר.

משרד עו"ד בר עוז טיפל בעניינו של מי שנעצר למספר שבועות בחשד לכך שביצע עבירת רצח. הלקוח טען טענת הגנה עצמית בשילוב עם טענה להגנת בית מגורים, ובמסגרת שימוע בפרקליטות הצליח עו"ד בר עוז לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק, וכך אכן נעשה.

טענות הגנה ראייתיות

בכל הליך פלילי מוטלת על התביעה המשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם. דבר זה נעשה באמצעות ראיות – ראיות שנאספות ע"י היחידה החוקרת (משטרה) ומועברות לתביעה.

ראיות יכולות להיות עדויות ואימרות של עדים, ראיות טכנולוגיות/ דיגיטליות (מחקרי תקשורת, מיצוי חומרי מחשב), האזנות סתר, מעקבים, או ראיות פורנזיות (טביעות אצבע, ראיות DNA, חוו"ד מומחה).

בשנים האחרונות נעשה שימוש בראיות דיגיטליות – הודעות sms, תכתובות וואטסאפ, ניתוח מחקרי תקשורת שמהווים אינדיקציה למיקום החשוד וזהות האנשים עימם דיבר בזמנים נתונים. קיימות טענות הגנה רבות שניתן לטעון כלפי הראיות הדיגיטליות, ומשרד עו"ד איתי בר עוז מתמחה בתחום זה.

לפיכך, ניתן לבנות קו הגנה גם אם אין טענות הגנה מהותיות או דיוניות. טענות הגנה ברובד הראייתי קיימות כמעט תמיד.

דיני הראיות מגדירים את סוג הראיה, התנאים להגשתה וחריגים להגשה או לקבילות. גם משקל הראיה נקבע במסגרת דיני הראיות – חקיקה רלוונטית (פקודת הראיות, חוק האזנת סתר) וכללים שנקבעו בפסיקה במשך השנים.

בפסיקה למשל נקבע הכלל לפיו עדות מפי השמועה אינה קבילה. עד יכול למסור עדות רק על מה שקלט באמצעות אחד מחמשת חושיו – ואם שמע העד דבר מה מאדם אחר, הוא אינו יכול להעיד עליו כראיה לאמיתות תוכנה.

כלל אחר אוסר על עדות סברה – כלומר, הסקת מסקנות של העד, או סברה שלו, ביחס למה שראה או שמע. עדות כזו היא אסורה, למעט חריג אחד (עדות מומחה).

דוגמא נוספת לטענה בדבר קבילות ראיות, היא איסור על העדת בני משפחה מדרגה ראשונה ברוב סוגי העבירות (למעט עבירות אלימות או עבירות שעניינן טוהר ההליך השיפוטי). כך למשל, לא ניתן לכפות להעיד כנגד בנה בתיק שעניינו עבירות סמים, ובמידה והתיק מתבסס על עדות יחידה זו יש בו קושי ראייתי משמעותי.

סנגור פלילי מוכרח לשלוט היטב בדיני הראיות, כיוון שהמקום למנוע את הגעתן לתיק בית המשפט הוא תוך כדי דיון ההוכחות, כאשר על הסנגור להיות ערני ולהתנגד כאשר נשמעת או עלולה להשמע עדות כזו.

ניתן להתנגד לכל מסמך שמבקש להגיש לתיק בית המשפט הצד שכנגד, בכל שלב של ההליך הפלילי – גם במהלך שמיעת הוכחות ואפילו בשלב הטיעונים לעונש.

כך למשל בתיק בו הופיע עו"ד בר עוז בדיון הטיעונים לעונש, והתובע ביקש להגיש ראיה לעניין העונש שעלולה היתה לגרום נזק לנאשם:

בקיאות מלאה בדיני הראיות ונסיון בניהול הליך שמיעת ראיות חשובים ביותר לעבודת עורך הדין וניהול ההליך. עו"ד בר עוז שימש כעוזר משפטי ובודק בחינות עבור השופט בדימ' יעקב קדמי (ז"ל) במסגרת הקורס "דיני ראיות" באוניבסיטת רייכמן, ורכש בקיאות רבה בתחום התיאורטי של דיני הראיות.

במקביל, המשרד ניהל במהלך השנים מספר רב מאוד של הליכי הוכחות, ורכש מיומנות רבה בהליכי חקירת עדים, התנגדויות על בסיס ראייתי ותקיפת ראיות ביישום מספר כלים חוקיים משולבים. עו"ד איתי בר עוז שם לו למטרה בקיאות מלאה ושליטה בדיני הראיות, כלי טקטי חשוב ביותר במהלך ניהול משפט. הכרה מלאה ומיומנות בדיני הראיות יכולות להביא לתוצאות יוצאות דופן גם בתיקים "אבודים".

עורך דין פלילי אשר שולט בדיני הראיות הן בתיאוריה והן בפרקטיקה זוכה ליתרון עצום על גופי התביעה במהלך ניהול המשפט.

טענות אפשריות אחרות מדיני הראיות מתייחסות לקבילות ראיות –ראיות חפציות ואמרות. ככל שנאשם לא הוזהר לגבי זכויותיו לפני החקירה, ניתן לטעון לפסילת החקירה (או ההודאה). במידה והשוטר ביצע חיפוש בבית או ברכב ללא שהיה חשד סביר לביצוע החיפוש והחשוד לא מסר הסכמה מדעת, ניתן לטעון לפסילת תוצרי החיפוש.

אם החיפוש בוצע בהתאם לצו שיפוטי, אך המשטרה לא קיימה את תנאי הצו כאשר ביצעה את החיפוש (למשל, ביצעה חיפוש ללא עדים או לא בנוכחות החשוד כלל). לעיתים, תוך כדי ניהול ההליך התביעה משתכנעת כי בשל טענות הסנגור יש אפשרות שהראיות תפסלנה, ומעדיפה לא לקחת סיכון ולבטל את כתב האישום, בכפוף לתנאי משני כזה או אחר.

כך בדוגמא הבאה מתיק אחר בטיפול המשרד:

כלל נוסף מתייחס לראיות נסיבתיות. ראיות נסיבתיות הן צבר של ראיות שאינן מסבכות את הנאשם באשמה באופן ישיר, אולם צירופן יוצר תיזה אותה צריך הנאשם לסתור, ועל כך ניתן לקרוא בהרחבה במאמר אחר באתר זה שמוקדש כולו לראיות נסיבתיות.לקריאת המאמר לחץ כאן.

האם אפשר להשיג זיכוי בתיק על בסיס טענות ראייתיות? בהחלט כן. בעניין ח' ייצג עו"ד איתי בר עוז נאשם בעבירה של גניבה (מעין שוד) באמצעות חטיפת תיק. האירוע כולו צולם במצלמות אבטחה והנאשם נתפס בקרבת מקום והפגין התנהגות מפלילה – אלא שכל הראיות האלה היו ראיות נסיבתיות, שאינן מוכיחות אופן ישיר את האשמה. עו"ד בר עוז הביא לזיכוי הנאשם מעבירת הגניבה באמצעות ניהול נכון של ההליך, והצבעה על תרחיש אחר לזה הרשום בכתב האישום, שלא נבדק דיו ע"י היחידה החוקרת והביא לספק סביר לגבי אשמתו של לקוח המשרד.

לעיון בפסק הדין  – זיכוי בתיק פלילי בשל קבלת טענת הגנה מהרובד הראייתי – קיים תרחיש אחר מהראיות הנסיבתיות

בתיק נוסף בו טיפל עו"ד פלילי איתי בר עוז, הואשם אדם בעבירה חמורה של גניבה ממעביד. הראיות כנגד הנאשם היו נסיבתיות – לא הי ראיות ישירות שמעידות אל אשמתו של הנאשם, אך היו ראיות שהתביעה טענה לגיבהן כי הן מוליכות למסקנה אחת והיחידה, והיא כי הנאשם ביצע עבירה של גניבה ממעביד. באמצעות ניהול נכון של ההליך הפלילי, בית המשפט השתכנע כי קיימים תרחישים חלופיים לזה שהציגה התביעה בכתב האישום, והנאשם זוכה.

לעיון בפסק הדין – זיכוי מתיק פלילי בשל קבלת הטענה כי הראיות הנסיבתיות מקימות תרחיש אחר לזה המופיע בכתב האישום

טענות ראייתיות יכולות להיות קשורות גם למה שמכונה בפי רבים "מלכת הראיות" – הודאה.

לכאורה, אין ראיה טובה יותר – אדם יושב מול חוקר משטרה ומודה שעשה את המעשה. מה נשאר למשטרה לחקור? אלא שלעיתים קרובות חשוד יכול למסור הודאת שווא, ממגוון של סיבות (על מנת להשתחרר לביתו, כדי לרצות את החוקר, כדי לקחת את האשמה ממישהו אחר), ובמצב דברים זה על העו"ד הפלילי לפעול לפסילת ההודאה.

במקרה אחר בטיפול המשרד הואשמה לקוחת המשרד בעבירה של גניבה ממעביד – גניבת צמיד מזהב. הנאשמת הודתה במשטרה, אולם מניתוח חומר הראיות עלה כי החקירה במשטרה היתה קצרה ביותר; כי הנאשמת לא סיפקה פרטים נוספים על מה שהודתה בו, מעבר להודייה כללית; ומעבר לאותה הודאה אין כל ראיות המבססות את אשמתה.

עו"ד בר עוז כפר באשמה והתיק עבר לשמיעת ראיות. במהלך ניהול המשפט, השתכנע ביהמ"ש כי יש לתת משקל נמוך ביותר להודאת הנאשמת בתחנת המשטרה, והורה על זיכוייה מהעבירה החמורה.

לעיון בפסק הדין – זיכוי בתיק פלילי בשל פסילת הודאה

טענות הגנה משפטיות מהותיות מהדין הפלילי

סוג נוסף טענות הגנה נוספות הן טענות הגנה משפטיות. בחוק העונשין קיימות מספר הגנות –למשל, הגנת אי שפיות, זוטי דברים, הגנת הצורך, הגנה עצמית. ככל שהסנגור יוכיח במהלך ניהול המשפט כי התקיימה הגנה מהותית – המשמעות היא פטור מאחריות פלילית וזיכוי הנאשם מאשמה.

כל ההגנות האלו נקראות "הגנות מהותיות", כיוון שהן לקוחות מדיני העונשין המהותיים. ככל שההגנה תוכיח במידה הנדרשת כי התמלאו התנאים הדרושים לביסוס אותה הגנה, הרי שקיים פטור מאחריות פלילית ולא ניתן להרשיע את הנאשם, גם אם אין מחלוקת כי עשה את המעשה.

אחת ההגנות הפשוטות היא הגנת הגיל. נקבע בחוק כי מי שטרם מלאו לו 12 שנים אינו בר עונשין – כלומר, לא ניתן לייחס לו אחריות פלילית לעבירות פליליות ולהעניש אותו עליהן. מדובר בהגנה פשוטה, אשר גיל החשוד יבסס אותה. ישנן הגנות מורכבות יותר, אשר נדרשים תנאים לביסוסן.

הגנת אי שפיות

הגנה המאפשרת פטור מאחריות פלילית היא למשל הגנת אי שפיות.

שלא כמו בסרטים, אין במשפט הישראלי מושג שנקרא "אי שפיות זמנית". על מנת להנות מההגנה, שלמעשה מעניקה פטור מאחריות פלילית, על ההגנה לעמוד בקיומם של שלושה תנאים מצטברים, ולהוכיח קיומה של מחלת נפש, קשר סיבתי בין מחלת הנפש ובין המעשה, והיעדר יכולת להבחין בין טוב לרע בנסיבות הספציפיות של האירוע.

משרד עו"ד בר עוז זיכה במספר תיקים בשל התקיימות הגנת אי השפיות. ניתן לעיין במקרה לדוגמא בו נאשם זוכה מאשמה בשל קבלת טענת ההגנה.

לעיון בפסק דין עקרוני הקובע כי מי שעמדה לו הגנת אי השפיות זכאי לזיכוי ולא להפסקת הליכים – זיכוי מחמת קבלת הגנת השפיות

ישנן הגנות שנחשבות ל"הגנות שליליות" – כלומר, כאלה שרשומות בחוק רק כדי שלמעשה לא תהיה הגנה. כזו היא "הגנת השכרות". הגנת השכרות קובעת כי מי שביצע את העבירה בהיותו במצב של שכרות, לא ייהנה מהגנה פלילית למעשיו, אלא אם יוכח כי מישהו אחר "הכניס אותו" למצב של שכרות.

כלומר, לא מדובר בהגנה מאחריות פלילית בשל שכרות, להיפך – החוק קבוע כי גם אם היית שיכור אתה נושא באחריות, אלא אם אחר הכניס אותך למצב הזה. לציין, כי גם בעניין זה קיים חריג – בעבירות של כוונה מיוחדת (איומים, מעשה מגונה) לא ניתן להרשיע בפלילים אם יוכח מצב של שכרות מלאה.

הגנת הצורך

הגנה מהותית נוספת היא הגנת הצורך –  הגנה שמשמעותה הוא כי אדם לא יישא באחריות פלילית אם עשה מעשה שהיה דרוש באופן מיידי בשל סכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון, כאשר אין דרך פעולה אחרת.

משרד עורך דין פלילי בר עוז ייצג בתיק היחידי בו הושג זיכוי בשל הגנת הצורך – מקרה מרתק של משתף פעולה עם הרשויות הבטחוניות שנתפס ועונה בשטחי הרשות, וכאשר הצליח לברוח עקב סכנת החיים נעצר בגין שהייה בלתי חוקית..

ניתן לקרוא עוד על הזיכוי התקדימי ובנוסף הסבר מפורט על הגנת הצורך – לקריאה לחץ כאן.

הגנת זוטי דברים

האם מעשה שולי שכלל לא גרם נזק ואיש לא מעוניין כי יתפתח לתיק פלילי, אך טכנית מהווה עבירה, מקים אחריות פלילית? אכן כן. קיימת הגנה למקרים אלה שנקראת הגנת זוטי דברים.לפי סעיף זה, גם אם מתקיימים יסודות העבירה באופן מושלם לגבי מצב דברים מסוים, עדיין יתכן כי בית המשפט יזכה את הנאשם מכל אשמה אם תתקבל הגנת זוטי דברים.

משרד עו"ד איתי בר עוז העלה טענה זו מספר פעמים, בתיקים בהם הנאשם הודה אך טען כי הוא צריך לקבל זיכוי בהסתמך על הגנה זו.

לקריאה נוספת על הגנת זוטי דברים ולעיון במספר זיכויים, כולל זיכוי שהושג בערעור בבית המשפט המחוזי, לחץ כאן.

סיכום – למה כדאי שעו"ד פלילי מיומן יבנה קו הגנה

לא כדאי לך לנסות לבנות קו הגנה ללא נסיון רב שנים, כיוון שזו מלאכה מורכבת, והיא הבסיס לניהול נכון ומוצלח של משפט פלילי. רצוי להגיע לבית המשפט מלווה במי שיש לו את היכולת לבנות קו הגנה מורכבת מיצירתיות מחשבתית ונסיון רב שנים בייצוג בהליכים פליליים – עו"ד פלילי מיומן ובעל נסיון. בכל תיק ותיק מצווה הסנגור "להמציא את הגלגל" מחדש ולחשוב מחדש גם על מה שנראה מובן מאליו.

ההליך הפלילי הוא עולם ומלואו. מי שנכנס אליו מרגיש את זה בכל רגע נתון – התיק הפלילי יושב כמ משקולת על הצוואר והראש עסוק רק בזה. עו"ד פלילי יכול להסיר את ה"עז" מעליכם ולטפל בתיק במשרה מלאה, כך שהלקוח יוכל להמשיך בשגרת חייו. להסבר נוסף מוזמנים לנות למשרד עו"ד פלילי איתי בר עוז ולתאם פגישה בתל אביב בטופס יצירת קשר, או ליצור קשר במקרים דחופים בטלפון 052-8360710.