ייעוץ וליווי בחקירה פלילית

ההליך הפלילי נפתח כאשר המשטרה פותחת בחקירה. המשטרה יכולה לפתוח בחקירה אם מוגשת אליה תלונה ע"י מתלונן כלשהו, או אפילו באופן עצמאי אם נודע לה על דבר עבירה.

חקירה סמויה וחקירה גלויה

לעיתים, השלב הראשון של החקירה יהיה חקירה סמויה – חקירה שהחשוד לא יודע על עצם קיומה. בשלב זה המשטרה אוספת נתונים וגובה ראיות (למשל, עיקוב באמצעות יחידת העיקוב, האזנות סתר, מחקרי תקשורת, צווים למוסדות שונים, עדויות מעדים שלא יספרו לחשוד על החקירה).

החקירה הופכת לגלויה כאשר החשוד מודע לקיומה – ע"פ רוב במעצר או בזימון לחקירה (במקרה הטוב). השלב הגלוי של החקירה במקרה זה מתחיל בדרך בשיחה ממספר חסוי. אם היא נענית, יחזרו עוד ועוד כאלה. בצד השני של הקו יהיה קול זעוף, שיציג את עצמו כמי שמדבר מהמשטרה, ויזמין אותך לחקירה. לעולם לא ייאמר באותה שיחה מה נושא החקירה – כלומר, מהו החשד בגינו זומן הנחקר לחקירה.

כך או כך, לחשוד בחקירה פלילית קיימות מספר זכויות. כאשר החשוד יושב מול החוקר בחדר החקירות והתשאול מתחיל רשמית, החוקר ימלא פרטים טכניים של החשוד בראש טופס החקירה, ולאחר מכן יקריא לו את האזהרה ואת זכויותיו.

חקירה מתנהלת בחדרו של חוקר המשטרה, בדרך כלל ביחידות וללא נוכחות של חוקרים נוספים, כאשר החוקר מקליד במחשב את דברי הנחקר.

בתיקי פשע חמור, או במקרה בו החשוד דובר שפה זרה או סובל ממוגבלות כלשהי, החקירה תתועד בוידאו ואודיו.

החקירה נפתחת במילוי פרטים טכניים כמו כתובת, פרטי התקשרות ופרטים אישיים.

לאחר מכן מגיעה האזהרה והיידוע בדבר הזכויות. לאזהרה זו 3 מרכיבים.

זכות ההיוועצות – לכל חשוד שנחקר באזהרה עומדת הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתו, ועל החוקר ליידע את החשוד בדבר זכות זו ואף לתעד בכתב במידה והחשוד מוותר עליה.

זכות השתיקה (הזכות לחסיון מפני הפללה עצמית) – זכותו של כל חשוד לשתוק בחקירה ולא להפליל את עצמו או למסור גרסה בכלל.

יידוע על החשדות בבסיס החקירה (ברמת הכותרת)

כך זה נראה בפועל –

מה היא חקירה באזהרה?

האזהרה – משמעותה היא שמדובר בחקירה. אדם יכול לתת עדות במשטרה, אך הוא לא מוזהר ולא נפתח נגדו תיק פלילי. אותה אזהרה נשמעת כך: "אני איש משטרה (שמו של החוקר) מזהיר אותך כי אני עומד לחקור אותך באזהרה בחשד לביצוע עבירות מסוג (העבירה)".

בשלב זה, נודע לחשוד לראשונה מה הן העבירות עליהן הוא עתיד להיחקר. שימו לב – על פי רוב בחקירה הראשונה לא יוטחו בחשוד הראיות שקושרות אותו לעבירה. המשטרה תתן לחשוד לתת גרסה ורק לאחר מכן תעמת אותו עם הראיות המפלילות.

לאחר האזהרה, חובה על החוקר לפרט לאזני הנחקר את זכויותיו – זכות השתיקה וזכות ההיוועצות. מה היא זכות ההיוועצות, או הזכות להתייעץ עם עורך דין?

זכות ההיוועצות

זכות זו מגלמת את זכותו של כל חשוד, בכל סוג של עבירה, להתייעץ עם עו"ד לפני שהוא משיב לשאלות כאשר הוא נחקר באזהרה בפלילים.

טעות נפוצה היא לוותר על הזכות הזו – עליה חוזרים בעיקר אנשים נורמטיבים שמוזמנים לחקירה לראשונה בחייהם, ולא עבריינים מיומנים שמכירים היטב את הזכות וחשיבותה הרבה.

גם אם אתה חף מכל פשע וטפלו עליך עלילת שווא נוראית, ואתה בטוח כי שיחה קצרה עם חוקר המשטרה תבהיר הכל ותסיים את העניין במהירות ועם התנצלות מצד החוקר – טעות בידך. על פי רוב, היחידה החוקרת מקובעת חשיבתית ומזמינה לחקירה כאשר יש חשד סביר ראייתי כלשהו. ללא היוועצות עם עורך דין, לא תהיה ער לזכויות (מצד אחד) ולתחבולות בהן ניתן יהיה להשתמש נגדך (מצד שני), כמו גם לסדר הדברים והתרחישים האפשריים לאחר החקירה.

קיימת חשיבות עצומה להתייעצות עם עורך דין לפני החקירה. האם כאשר כואבת לכם השן אתם מבצעים בעצמכם עקירה, או הולכים לרופא שיניים המתמחה בתחום? התשובה ברורה. אם כך, תיק פלילי עלול להיות בעל כאב מתמשך פי כמה משן כואבת, וגם בו יש לטפל בסיוע מומחה.

מה הם היתרונות במימוש זכות ההיוועצות 

ככל שנכנס לתמונה עו"ד פלילי מיומן, כך ייטב.

אם תקבל הזמנה למשטרה בטווח זמן שמאפשר פגישה במשרד העו"ד, ניתן להגיע ולהתיעץ בנחת, תוך מסירת מלוא המידע הרלוונטי, הסבר על הזכויות ובניית דרך פעולה – שמירה על זכות השתיקה או מסירת גרסה מזכה.

גם אם החקירה מגיעה בזמן לא צפוי, חובתו של החוקר לחכות זמן סביר להגעת עו"ד לתחנה (עד שעה על פי רוב), ובזמן זה ניתן לארגן את המחשבות, להירגע ולהיערך לחקירה.

חשוב להבין שהחקירה הראשונה היא מסע ראשון במשחק השחמט שהוא ההליך הפלילי העתידי.

יש חשיבות רבה לכך שגרסת החשוד תהיה עקבית וקוהרנטית, לא תסתור עובדות או ראיות פורנזיות שלגביהן אין מחלוקת (כמו איכון הממקם חשוד במקום מסוים בזמן מסוים) או סרטון מצלמת אבטחה שמעניק תוצאה דומה, ותעניק הסבר שניתן לתמוך אותו בראיות חיצוניות ומהווה גרסה מזכה, או גרסה שמבססת הגנה משפטית עתידית (למשל, הגנה עצמית).

בתיקי עבירות מין, הגרסה הראשונית תקבע במידה רבה את גורל התיק. ככל שנמסרה תלונה לעבירת אינוס, קיימת אפשרות למסירת גרסה מכחישה לגבי עצם האירוע – כלומר, שהחשוד לא היה עם המתלוננת מעולם; וקיימת אפשרות לפיה החשוד יאשר שקיים יחסי מין עם המתלוננת, אך הם היו בהסכמה. ככל שמדובר בהכחשה גורפת, המשטרה יכולה לאתר בקלות ראיות שיפריכו את הגרסה והחשוד יצטייר כשקרן לגבי התיק כולו. לעומת זאת, ההכרעה אם אקט מיני בוצע בהסכמה או שלא בהסכמה, היא קשה בהרבה ומסתמכת בעיקר על עדויות החשוד והמתלוננת בביהמ"ש.

מה היא זכות השתיקה?

זכות השתיקה

זכות נוספת היא זכות השתיקה, או הזכות לחסיון מפני הפללה עצמית. חז"ל אמרו – "אין אדם משים עצמו רשע". לכל אדם הזכות לשתוק ולא למסור גרסה לחשדות, ככל שהוא סבור שדבריו יכולים להפליל אותו ולפגוע בו עצמו בעתיד.

מתי להשתמש בזכות השתיקה?- ככלל אצבע – אם אתה עומד לפתוח את הפה ולומר משהו שעלול להפליל אותך בעבירה פלילית – עדיף לשתוק. אם קיימת גרסה מזכה – עדיף למסור אותה ולא להשתמש בזכות השתיקה. בכל מצב ביניים – להתייעץ עם עו"ד אם למסור גרסה, באיזה רמת פירוט, ובאיזה שלב.

יש משפט שגור בפי העבריינים, לפיו "עדיף לשבת ימים מאשר לשבת שנים". לפעמים יש מה ללמוד מהם.

חשוב לדעת, כי דיני הראיות קובעים חסיונות במצבים מסוימים. כך למשל, מעוגן בחוק חסיון עו"ד-לקוח – עורך דין לא יכול להעיד על דברים שנמסרו לו מלקוח (כל עוד אין בהם עבירה עתידית).

עוד חסיונות הם חסיון איש דת, חסיון מטפל-מטופל, ועוד. יש להתייעץ עם עו"ד פלילי טוב לפני החקירה כדי להבין האם חלק מהדברים עליהם אתה עתיד להישאל הינם חסויים ויש לך זכות (או אפילו חובה) שלא למסור אותם מפאת חסיון.

תרגילי חקירה

בארסנל המשטרה מספר רב של תרגילי חקירה שועדו לחלץ אמירה מפלילה מפי החשוד. למרבה הצער, יחידות חוקרות רבות מעדיפות הודאה או ראשית הודאה מפי החשוד על פני איתור ראיות אחרות בעבודה משטרתית מאומצת.

תיקים רבים נותרו עד היום עמומים בעיני הציבור בשל קונספציה מוטעית זו (למשל, תיק זדורוב). ככל שהעבירה בתיק חמורה יותר, כך תרגילי החקירה יהיו "יצירתיים" ומושקעים יותר. לפני הגעה לחקירה שיכולה להסתיים במעצר, חשוב להכיר היטב את הבסיסיים בתרגילים.

כל אמירה בתחנה/ מחוץ לתחנה בנוכחות שוטר או כלפי שוטר מתועדת – טעות נפוצה היא לחשוב שאמירות שנאמרות בדרך לחקירה, בזמן הפסקת סיגריה, או לאחריה – לא נרשמים ומתועדים. כל אמירה שאתה אומר לאיש משטרה (גם אם הוא לא היה מעורב ישירות בעניינך, וגם אם הוא לא לובש מדים) מתועדת, נרשמת, ולעיתים הדברים מעוותים כך שניתן יהיה להשתמש בהם נגדך. יש להיזהר ולהקפיד לא לדבר עם איש, בוודאי לא העניין לגביו אתם נחקרים.

מדובבים – לעיתים המשטרה מפעילה מדובב – אדם שמתחזה לעציר ותפקידו לדובב את החשוד לומר פרטים מפלילים על האירוע בגינו נעצר ולקשור עצמו למעשה, או אפילו להודות. מדובבים יכולים להיות עבריינים ש]ועלים בהסכם מיוחד עם המשטרה, או שוטרים שמתחזים לעצירים. יש להזיהר ממדובבים ולא לשוחח עם איש פרט לעורך הדין הפלילי המייצג.

הפגשה "אקראית" עם מכר או מעורב אחר בחקירה – במקרים רבים קורה ש"במקרה" נתקל החשוד בבן משפחה או מכר חולף על פניו במסדרון המשטרה. מטרת תרגיל חקירה זה הוא לשבור את רוחו של החשוד, לגרום לו לסבור כי קרובים אליו ניזוקים בגללו וככל שידבר ולא ישתוק הקרוב ישוחרר. מדובר בתרגיל מניפולטיבי, ככל שיש ראיות כנגד הקרוב הוא ייעצר וככל שלא הוא ישוחרר, ללא קשר למידת שיתוף הפעולה בחקירה של החשוד עצמו.

ככלל אצבע, מומלץ לא להרבות במילים – גם מחוץ לחדר החקירות, וגם בחדר עצמו. לענות בתשובות של כן ולא עם מינימום פרטים, כדי לא להסתבך.

איך להתנהג בחקירה – עצות מעשיות

לפני הכל – חקירה פלילית היא מצב לא פשוט, מורכב, ומשתנה בהתאם לנסיבות המקרה ונסיבות הנחקר.

אין ספר או אתר בעולם כולו שיוכלו להיות תחליף לעורך דין פלילי שיושב פיזית עם הלקוח, שומע ממנו את הדברים, מבצע הערכת מצב ומציע דרכי פעולה ללקוח, כולל המלצות פרקטיות. ועדיין – יש דברים שבד"כ לא משתנים.

לתת לחוקר לשאול את השאלות בחקירה ולא להוביל את השיחה או לנדב אינפורמציה

• החוקר ינסה להעביר כמה שפחות אינפורמציה לנחקר, בדגש על הראיות שקושרות אותו למעשה ובגינן זומן  מלכתחילה. המחשבה של הנחקר תמיד היא שהחוקר יודע יותר ממנו ולכן יותר חכם ממנו. במקרים רבים ההנחה איננה נכונה – יתכן כי למשטרה היו ידיעות מודיעיניות של מודיע כזה או אחר, שאינן קבילות כראיה בהליך משפטי עתידי. החוקר מקווה שאתם תספרו לו למה אתם נמצאים שם, ותאמרו תוך כדי זה אמירה מפלילה או ציון של פרט מוכמן (פרט שרק מי שהיה בזירה יודע עליו).

לחשוב לפני שעונים

תמיד טוב לספור עד 10 לפני שיוצא דבר מה מהפה, בודאי כאשר כל מילה יכולה להיות ההבדל בין אישום פלילי לתיק סגור.

לא לשקר בחקירה

גם השקרן המוכשר ביותר עלול להסתבך בקלות בהליך שאינו מוכר לו. לחקירה יש המשך, ואם יימסרו פרטים כוזבים, יבדקו ויימצאו כשקריים הדבר יעשה הרבה יותר נזק גם בעיני המשטרה וגם בעיני בית המשפט בהמשך. פשוט לא לשקר (ובאותה מידה לא להפליל את עצמך – ראה נושא זכות השתיקה).

להזהר מהכחשת מצבים עובדתיים

ייתכן שבידי המשטרה סרטוני מצלמות אבטחה, עדויות עדים, ראיות איכון ומחקרי תקשורת, שיסתרו את הגרסה של הנחקר. בשלב ראשוני עדיף להזהר מהכחשה כללית וגורפת של מצבים עובדתיים (הייתי פה, לא הייתי עם ההוא) אלא לענות בשאלה או בכך שאינך זוכר.

לפני חתימה – לקרוא הכל, לשנות במידת הצורך, למחוק במידת הצורך.

חוקר המשטרה אף פעם לא ירשום מילה במילה את דברי הנחקר, אלא יתקצר אותם לשורות בודדות.

צריך לעבור על הדברים, לראות אם נרשמו אמירות בעלות פוטנציאל מפליל, ולתקן אותם, כמו גם לוודא שהגרסה שלכם עברה במלואה על כל פרטיה לעמודים המוקלדים.

בשלבים הראשונים של ההליך, אין עדיין תמלול של הקלטת החקירה (בתיקים בהם הוקלטה) ולכן התוצר היחידי שיוצא ממנה הוא הפלט המוקלד, ואם לא קראתם לפני החתימה יהיה קשה מאוד להתכחש לתוכנה בבית המשפט.

לדרוש להתייעץ עם עו"ד במידה ויש הרחבת חזית או עימות 

ככל שבשלב מסוים החוקר יחליט שצריך להזהיר אתכם ביחס לעבירה אחרת או נוספת, ניתן לדרוש באופן מיידי להתייעץ עם עו"ד מחדש. כך גם במקרה של עימות או הצעה לעימות.

ככל שיש גרסה מזכה – למסור אותה בהרחבה, לתמוך אותה בעדים וראיות אחרות פוטנציאליות

במקרה כזה, לדבר כמה שיותר, לתת כמה שיותר פרטים, שמות ומספרים. תציעו גם לבדוק מצלמות, לעשות בדיקת פוליגרף, כל בדיקה אפשרית. כאשר יש גרסה מזכה – צריך לצעוק אותה מההתחלה.

ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד פלילי איתי בר עוז בכל שעה לקביעת פגישה להכנה לייעוץ לפני חקירה במשרד בתל אביב, או מהתחנה עצמה בזמן אמת, או במרכז, בצפון או בדרום. זכרו – לא לדבר לפני שאתם מתייעצים אם עורך דין, במיוחד אם אתם חפים מפשע. למקרים דחופים ניתן להתקשר בכל עת לעו"ד פלילי איתי בר עוז בטלפון 052-8360710. לקריאה על מה שמגיע לאחר החקירה – ההליך הפלילי עצמו, לחץ כאן