חקירה נגדית היא החלק המורכב והמעניין ביותר בניהול משפט פלילי עבור עורך דין פלילי. שלב זה מתקיים רק במידה והנאשם כופר ומתנהל הליך הוכחות. חקירה נגדית מוצלחת יכולה לרסק עדות מפלילה שעליה כתב האישום מבוסס ויכולה להביא לביטול כתב האישום או לזיכוי מלא.
מהי חקירה נגדית
על החקירה הנגדית נאמר כי היא המכשיר הטוב ביותר לחקר האמת – חקירת שתי וערב ע"י עו"ד פלילי מיומן שבה מוטח בעד המבסס את האמור בכתב האישום כי דבריו אינם נכונים, או כי טעה בפרשנותו.
ניהול הליך הוכחות וחקירה נגדית מוצלחת יכולים להיות ההבדל בין הרשעה וזיכוי, או בין הרשעה בכל עובדות כתב האישום וענישה חמורה להרשעה חלקית/ תיקון האישום ע"י התביעה וענישה מקלה. ניהול מוצלח של הליך הוכחות וחקירת עדים אפקטיבית יכולה להביא במקרים מסוימים לאמירות מפורשות של בית המשפט, שיובילו את התביעה לחזור בה מכתב האישום.
לחקירה הנגדית משמעות רבה בהליך – ככל שעורך הדין הפלילי לא חוקר על נקודה מסוימת, בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שהנאשם מסכים איתה. חייבים לחקור על כל הנקודות במחלוקת.
חקירה נגדית היא כמו ריקוד צמוד עם העד – רוב עורכי הדין הפליליים מכינים רשימה ארוכה של שאלות בסדר מסוים ולפי פרקים, ומקפידים להיצמד לרשימה ולחקור לפי הסדר בה. דבר זה אינו נכון ופוגע בחקירה הנגדית. תמיד צריך להגיע מוכנים, אך חקירה נגדית היא כמו שיחה שיכולה להתפתח לכיוון כזה או אחר. צריך להקשיב לתשובות, ולפיהן לפתח את השיחה למקומות אליהן עורך הדין הפלילי החוקר רוצה לקחת אותה, גם אם ייאלץ לקפוץ מספר פרקים קדימה או אחורה.
לחקירה הנגדית יש גבולות – אי אפשר לשאול כל מה שרוצים! השאלות של עורך הדין הפלילי חייבות להיות רלוונטיות למשפט, או בקשר ישיר לאמינות העד.
לעיתים עד שהביא גרסה טובה לתבייעה חוזר בו מעדותו המפלילה בבית המשפט, ואז קיימת סכנה שהתובע יבקש להכריז על העד כ"עד עויין".
מה דרוש כדי לשלוט בחקירה נגדית
חקירה נגדית היא אומנות של ממש, ועל מנת לשלוט בה בפרקטיקה נדרשים מספר מאפיינים לעורך הדין הפלילי.
שליטה באמנות החקירה הנגדית דורשת מיומנות, תקיפות, שפיטה נכונה ואבחנה חדה. יש לשלוט היטב בדיני הראיות ובפרוצדורה הפלילית, לצורך התנגדויות המבוססות על טעמים ראייתיים ועל מנת לקטוע את הצד שכנגד, להסיטו מהמסלול שתכנן ולבלום עדויות על ראיות שאינן קבילות לפרוטוקול הדיון.
אסור לעורך הדין הפלילי המייצג להתמהמה בנקיטת עמדה. יש לתקוף במהירות, אחרת היריב יפיל אותך במכה ישירה. החקירה הנגדית דומה לחרב בעלת שני קצוות, שעלולה להיות חרב פיפיות. עורך דין פלילי שאינו מיומן עלול "לשחק" לידיו של יריבו ולגרום נזק ללקוח אותו הוא מייצג.
יסוד חשוב ביותר שרבים מעורכי הדין הפליליים שוכחים לאמץ הוא הקשבה לתשובה, קשב מעמיק ואמיתי. זה לא מספיק לשמוע את התשובה – צריך להקשיב לתשובה אך גם לאינטונציה בה היא נאמרת – היא עשויה להיות המפתח לשורת שאלות חשובות ולגילויים מרעישים.
מטרות החקירה הנגדית
לחקירה הנגדית שלוש מטרות:
הראשונה, לקדם את קו ההגנה של הלקוח באמצעות אמירות של העד שיתרמו לקו ההגנה
עורך דין פלילי מתכונן למשפט הוכחות כמו שמתכוננים למשחק שחמט – תמיד צריך לחשב כמה שיותר צעדים מראש. עו"ד פלילי איתי בר עוז נוהג להכין לפני פתיחת המשפט את הסיכומים המשוערים שיוגשו בסוף ההליך, ומהם גוזר נקודות שניתן להוכיח באמצעות עדים מסויימים. אותן נקודות יהפכו למטרות להשגה של החקירה הנגדית, וככל שהן ייאמרו לפרוקטוול – הדבר יקדם מאוד את קו ההגנה של הנאשם.
השנייה, להחליש את הראיות נגד הלקוח, על ידי הפרכת החלקים החשובים לכתב האישום בעדות.
אם מדובר בעד ראייה, עורך הדין המייצג יוביל את העד לתשובות שמתייחסות לתנאי ראות לקויים, מיקום בעמדה שלא מאפשרת ראייה טובה לאירוע, או כל אפשרות אחרת שיכולה לפגוע באיכות הזיהוי או העדות, לאו דווקא בשל מניע לתלונת שווא או נתונים בעייתיים הקשורים לעד, אלא לסיטואציה עצמה.
השלישית, למוטט את העד ע"י תקיפת אמינותו ומהימנותו.
ככל שהעד מעוניין בהפללת הלקוח, עורך הדין הפלילי המייצג יפעל כדי לקעקע את אמינותו, ינסה לחשוף את המניע לכעס כנגד הלקוח שיכול להסביר את תלונת השווא כנגדו, ויציג לבית המשפט נתונים שליליים של אותו עד – בין אם בדרך של התנהלות באירוע הספציפי או חשיפת עברו הפלילי או כל דבר אחר שיכול לשמש לטובת הלקוח.
האם בכלל כדאי לחקור חקירה נגדית?
בחקירה הנגדית טמונות סכנות רבות, שכן את הטעויות בעת החקירה הנגדית קשה לתקן. התשובות של עדי התביעה עלולים לגרום לנזק ולהטות את הכף להרשעה, ולכן עורך הדין הפלילי צריך להיזהר, לדעת מה לשאול ואפילו יותר חשוב – לדעת מה לא לשאול.
על עורך הדין הפלילי לשקול היטב אם רצוי בנסיבות העניין לערוך חקירה נגדית, בשל הנזקים הפוטנציאליים. אסור לחקור נגדית כדי להרשים את הלקוח או להוכיח משהו למישהו – אין לנהל חקירה נגדית ללא מטרה ספציפית שניתן להשיג ממנה ומקדמת את קו ההגנה והטקטיקה הכוללת, בראי המטרות הספציפיות שהוגדרו לאותו עד.
אם החקירה הראשית לא הזיקה לקו ההגנה, או אף הועילה, יש לשקול את הטעם בקיום חקירה נגדית – ניתן פשוט להודיע לשופט שאין חקירה נגדית ובזה מסתיים העניין.
מצד אחד, ייתכן שבחקירה הנגדית יצליח עורך הדין הפלילי לחלץ מהעד ראיות נוספות התומכות בקו ההגנה. מצד שני, ייתכן שדווקא כלפי עורך הדין הפלילי המייצג את הנאשם, יהיה העד עוין וייסוג ממה שכבר העיד: יש לשקול את הדברים בכובד ראש ועל פי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. ברוב הדיונים מטרת החקירה הנגדית היא לא להרוס לגמרי את כל העדות, אלא לגרוע מכוחה ומכוח תוצאותיה.
אסור לשאול שאלות מיותרות – במשפט פלילי, במיוחד בפשעים חמורים (רצח, הריגה..) כל עוד קו ההגנה מתנהל כסדרו, אל תשאל שאלות רבות. אם שאלת, עליך להיות בטוח שהתשובה לא תהיה לרעת הלקוח שלך ותפרק את גירסתו. עליך להכיר היטב את העד לפני שאתה שואלו. כמו במשחק שח, חשוב על כל תנועה ועל תוצאותיה, שלפעמים סופה הרסני. עו"ד פלילי מנוסה ומיומן חייב להעריך בכל שלב ולגבי כל עד האם לחקור בחקירה נגדית או שלא, בהתאם לקו ההגנה שבנה.
אבחון מקדים של העד לפני חקירה נגדית
בחקירה ראשית מעיד התובע את העד בשאלות שלא יכולות להיות סגורות ומכווינות (כאלה שהתשובה עליהם היא כן ולא), אלא שאלות פתוחות. זו הזדמנות מצוינת לאבחן את העד ולהעריך אותו, ובהתאם לכך להתאים טקטיקה לחקירה נגדית.
בחקירה הראשית ראוי לתהות על טיבו של העד וללמוד אם יש לנהוג בו ביד רכה או קשה. עם עד ישר תשיג, בדרך כלל, אינפורמציה רבה לטובת עניינך אם תשאל את הדברים בנועם ובפשטות. עם עד עוין ושקרן אין מנוס אלא לנקוט צעדים קיצוניים, לחקור בנוקשות ולהוכיחו. אם העד "מדקלם" את התשובה ונראה כי הוא למד בעל פה ושינן את עדותו – זו אינדיקציה להדרכה או עדות מבויימת. ישנם שוטרים הנוהגים לדקלם את עדותם.
במהלך החקירה הראשית יש לנסות לאבחן את העד, להבחין בצורת דיבורו, בגוון קולו כשהוא מדבר באופן ישיר, ולגלות את המניעים והאינטרסים שלו. לעתים קיימים מניעים חבויים שקשה לאתרם בהתבוננות רגילה. עליך להתאמץ לגלותם או לחפש רמזים סמויים המובילים אליהם.
אפשר ללמוד אם העד מתכנן לעוות את העובדות, או שיש לו נטייה לצד אחד כנגד הצד השני. בשאלות שיישאלו אתה יכול לנצל את הנטייה לטובתך או להוכיח שהעד אינו אמין או כי הוא נוטה לצד שכנגד, גם על חשבון האמת. כאשר עד מתנגד לגירסת הצד שלך יש להראות ולהוכיח את האינטרס שיש לו לנטות לצד שכנגד, (המניע) כבר בתחילת החקירה הנגדית. גילוי וחשיפה של המניע הינו גורם קריטי בחקירה הנגדית.
אין עד בלי נטיית לב לטובת צד זה או אחר. יש לגלות לכיוון מי הוא נוטה על דרך התבוננות בו והקשבה לכל מילה. אם העדות לטובת קו ההגנה לא צריך לעשות שום דבר. לפעמים, כל שצריך הוא לדעת לא להזיק. אם העדות אינה לטובת קו ההגנה, יש לזכור את הנקודות שהן לרעתו וכאשר מגיעים לחקירה הנגדית יש לטפל בנקודות אלו בלבד. כמובן, הכל חייב להתנהל על מי מנוחות (יחסית). לעתים יש צורך להרים את הקול, דבר העלול להרגיז את העד הביישן. לא תמיד נכון ואפשר לטפל בעד בכפפות של משי. רצינות המתבטאת בקול ובהתנהגות עם כבוד עצמי רצויים בדרך כלל כדי "להחזיק" את העד למשוך ולקרב אותו אל האמת.
מה זה עד עויין
לעיתים, העד מפתיע בעדות הראשית ועונה תשובות שלא העלה קודם, או שהוא סותר את מה שאמר במשטרה. במצב כזה התובע יכול לבקש להכריז על העד כ"עד עויין" ובמידה וביהמ"ש ייעתר לבקשה, לחקור אותו חקירה נגדית במקום חקירה ראשית. ככל שהעדות סותרת את ההודעה שמסר העד במשטרה, ניתן לבקש להגיש את האימרה במשטרה לפי ס' 10א' לפק' הראיות, ואז לבקש מבית המשפט להעדיף אותה על פני העדות שנשמעה בבית המשפט.
כמובן שבמצב כזה עורך הדין הפלילי מעוניין כי בית המשפט יעדיף את עדותו של העד בבית המשפט (עדות טובה לנאשם) ושלא תובא בפני בית המשפט האימרה המפלילה שניתנה לפני כן. קיימות דרכים שונות להכרזה על עד כעד עויין. בתיק בו טיפל עו"ד פלילי איתי בר עוז ביקש התובע להכריז על עדה כעדה עויינת, אך התנגדות מדוייקת בלמה את הבקשה ובית המשפט נשאר עם הרושם הטוב (להגנה) שהשאירה העדה.
פתיחת חקירה
לפתיחת החקירה הנגדית קיימת חשיבות רבה
שגיאה גסה תמוטט את הכל. ניתן לפתוח עם העד בעימות ישיר – להטיח בו ראיות שסותרות את עדותו ולהציג אותו כשקרן. מהלך כזה "יסגור" באופן מיידי את העד, אשר מרגע זה והלאה יתעמת עם עורך הדין המייצג ולא יאשר דבר שהוא אומר. על פי רוב, גם עם עדים שהמטרה היא להציג אותם כשקרנים, רצוי לפתוח בנועם ולבקש מהעד לאשר מספר נקודות שהן טובות לקו ההגנה, ורק אז לתקוף אותו באופן ישיר.
מומלץ לשאול בתחילתה שאלה או שתיים של גישוש כדי לעמוד על טיבו של העד
לחלופין אפשר לפתוח בשקר ברור שלו כדי לערער את ביטחונו העצמי מהשלב הראשון. במקרה המתאים אפשר לנסות לרכוש את אמונו של העד, ולהתיידד איתו בתחילת החקירה. ייתכן מאוד שהוא הובא לבית המשפט להעיד בניגוד לרצונו, לכן כדאי לעודד אותו ולהפוך אותו לעד ידידותי. ייתכן מאוד שהוא יודע הרבה יותר ממה שאמר, ומה שהוא יודע עשוי להבהיר את העניינים. הוא יכול לתת גוון אחר למשפט ולבוש אחר לעובדות. אם נתייחס לעד אוטומטית בצורה עוינת, בשל היותו עד התביעה, הוא יהיה בוודאי עוין לנאשם שעורך הדין הפלילי מייצג ונפסיד אמירה טובה שהוא עשוי להגיד לטובת הלקוח.
לאחר שאלות הגישוש רצוי לפנות אל העד בטון ידידותי ולקבל ממנו הסכמה לנקודות המועילות לעניינך בשלב זה, ללא התנגדות מצדו. ייתכן שתוכל לקבל מהעד הישר תועלת רבה יותר בדרכי נועם מאשר תקבל ממנו בהתקפה חזיתית ובדרכי תחבולה.
כאשר ההסברים דחוקים, צריכים להכנס לרזולוצייות מדויקות של פרטי האירוע או העדות
לעתים, ניתן לבטל את הרושם המתקבל מעדותו של עד, אם מביאים אותו למצב, לאחר לחץ חזק, להסביר פרט אחר פרט את הקשיים העולים מהסבריו הדחוקים. לבסוף כושר ה"המצאה" שלו "מתייבש" לבסוף, הוא אינו עונה על השאלות ושותק.
כמו בשדה הקרב, גם בחקירה נגדית – כשאין ברירה יש לתקוף את העד חזיתית.
בדרך כלל יקרה כך מקום שהעד עוין את עורך הדין הפלילי או את הנאשם, כבר מהרגע הראשון. הוא מתנגד להשיב תשובות ענייניות לשאלות של מה-בכך, עוינותו ניכרת והתחמקותו ברורה. או אז, יש להסיר את כפפות המשי שהצטיידנו בהן בשלב ראשון ולהלום בלשונך בעד השקרן או החמקן בעקביות ובחוזקה, תוך הבלטת האבסורד שבדבריו, חוסר ההיגיון שבהם והסתירות שבעדותו. בדרך זו, לא זו בלבד שנעמיד את העד במקומו כך שלהבא יזהר יותר בשקריו ובניסוחיו הפתלתלים, אלא גם נחדד את האבסורד שבעדותו ותציג אותו ככלי ריק. אולם, יש לזכור, ראוי כמעט תמיד לנסות וללכת בדרכי נועם קודם להשבת מלחמה שערה.
דרך אחרת היא להביא את העד להכיר בעובדות שאינן יכולות להתיישב עם סיפורו. אם יש עובדות כאלה, ניתן להביא אותו לומר בוודאות דברים שניתן להוכיחם כלא נכונים.
תנאי חשוב להצלחת החקירה הנגדית הוא, שלסנגור הפלילי תהיה תמונה שלמה של התיק לפרטיו. יש לשאול שאלות פשוטות ומובנות. אין לחזור על הסיפור מפי העד, אלא אם כן מצפים שישנה את עדותו בנקודה זו או אחרת. יש לתקוף את העד מזווית אחרת ולהשתמש בגישה עקיפה. עם זאת, על החקירה הנגדית להיות יסודית בלי להשאיר עניין לא ברור. יש לשמור על הסדר הכרונולוגי של האירועים, אלא אם כן יש הגיון בנקיטת דרך אחרת. אם העד הוא "שקרן מועד" אין חובה לשמור על הסדר.
השיטות העיקריות לחקירה נגדית
ניתן לחלק את שיטות החקירה הנגדית לשלוש: עימות, בדיקה ורמיזה (קיימת גם שיטת הערעור Undermining).
שיטת העימות (Confrontation)
עימות נעשה על דרך הבאת עובדות רבות בפני העד שיש בהן כדי למוטט את עדותו, עובדות, שאינו יכול להכחיש או שאינן תואמות עם עדותו.
השיטה טובה במשפטים רחבי היקף, בהם נעשו חקירות ונאספו עובדות רבות הממוטטות את העדות, או אם קיימות להגנה ראיות שאינן ידועות לתביעה ולעד.
בשלב הראשון יש לשאול שאלות קצרות עליהן בוודאות העד ישיב בחיוב או יאשר, כיוון שהן מתיישבות עם העדות שלו בחקירה ראשית או במקום אחר, בלי שהוא יחשוב שאנו עומדים לקעקע אותה עם ראיות חדשות – להיפך, נחזק אותו ונעודד אותו להמשיך באותו קו ("תשובה מציינת!" "יפה מאוד!". לאחר שהעד "סוגר" את עצמו בפינה מסוימת ומעגן את בסיס העדות לגביו יש לנו ראיות הפוכות, ניתן להנחית את המכה. בשלב זה ועל מנת לקעקע את יסודות העדות ולהוכיח שהעד אינו יודע על מה הוא מדבר או שהוא משקר, צריך להטיח בעד עובדות הממוטטות והורסות את סיפורו. העובדות הן אלה שנאספו במיוחד למטרת החקירה הנגדית או שנלמדו מתוך העדויות האחרות. רצוי לתמוך את ההטחה במסמכים שאין מחלוקת לגביהן.
העימות המסיבי ייעשה תוך כדי השימוש במסמכים: מציגים לעד מסמך אחר מסמך, מהפחות מזיק לו עד למסמך הממוטט כליל את עדותו. יש להביא את העד למצב שיודה בשקר או שלא יידע מה להגיד מכובד העובדות שהוטחו בפניו. יש להטיח בעד שאלות במהירות רבה כדי לא לאפשר לו להכין תשובות ולהמציאן.
שיטת הבדיקה (TECHNIQUE OF PROBING)
הבדיקה (Probing) היא חקירה יסודית ומסיבית, החודרת אל לב העניין לפרטיו כדי לגלות סדקים בעדות או כדי להגיע לדבר חדש.
לשיטה זו יתרון על העימות בכך שאין צורך בהבאת חומר חדש בחקירה הנגדית. יש להתעמק במה שנאמר, לחשוף חולשות ועניינים שאינם מתקבלים על הדעת.
כאן נדרש לעורך הדין חוש מיוחד להצביע על מה שאינו נכון ואינו מתקבל על הדעת. גם בשיטה זו, רצוי להתחיל בשאלות קצרות שאין מחלוקת לגביהן, עד שמגיעים לנקודה שבה הטחת השאלה המרכזית נדרשת ואין לעד לאן לסגת. אם פרט אחד אינו זכור אין לומר שהעדות נהרסת, אבל עצמתה תיחלש.
שיטת הרמיזה (Insinuation)
זו היא שיטה רבת-פנים, והיא חשובה ביותר. נוקטים אותה כדי לבנות גרסה חדשה מהעדות הראשית על ידי הבאת עובדות ואפשרויות חדשות כדי להחליש את העדות הראשית ולהוציא ממנה את העוקץ. יש להוביל את העד צעד אחר צעד לנקודה הרצויה. השימוש בשלוש השיטות נעשה בדרך כלל בערבוביה ועל פי האינטואיציה והניסיון של החוקר.
בשיטת הרמיזה ניתן לקבל הסברים שיש בהם כדי להחליש את העובדות המזיקות שנמסרו בעדות הראשית או להחליש את המסקנות שהוסקו ולהציע מסקנות אחרות תחתן. ניתן לגלות טעות באבחנה ובפירוש שניתנו למה שהעד שמע או ראה. כפי שכבר נאמר, משתמשים ברמיזה כדי להשיג ראיות חדשות.
לא תמיד ניתנה ההזדמנות לעד לשמוע בבירור (רעש מסביב) או לראות היטב (חושך) את האירוע. בחקירה הנגדית, בבדיקה וברמיזה תקיפה, ניתן לגלות את הפרשנות המוטעית של העד כתוצאה משמיעה ומראייה לקויות. הדרך לגלות לבית המשפט את העיוות ולשזור בו הגיון, היא לעקוב אחר התפתחות העיוות. למשל, בעניין של זיהוי, יש לבדוק אם העד הושפע מהתמונות שפורסמו בעיתונות. גם גורם ההפתעה מצליח וחשוב לעשות בו שימוש מושכל.
דוגמא לשימוש בשיטת הרמיזה – באחד מהתיקים בטיפול משרד עורך דין פלילי איתי בר עוז הואשם לקוח המשרד בעבירות אלימות כלפי אשתו. המתלוננת טענה במשטרה שהנאשם הכה בידה, זרק עליה עוגה והפך את כל הבית. עו"ד בר עוז זיהה בשלב המקדים שהמתלוננת כבר סלחה לבעלה, אך לא תחזור בה מעדותה המפלילה במשטרה.
במצב כזה חקר עו"ד בר עוז בעדינות בסדרה של שאלות שהציגה פירוש חדש לדברים שמסרה העדה, דברים שאם יתקבלו יהוו בסיס לזיכוי – כיוון שלא מתקיימת עבירה פלילית. בעת לימוד התיק, עלו מספר דברים – ראשית, השוטרים שהגיעו לזירה לא הפעילו את מצלמות הגוף שלהם ולא היה תיעוד מצולם של הזירה בזמן אמת. שנית, אמה של המתלוננת לא אמרה שראתה את זריקת העוגה על המתלוננת, ומדובר בעדה שאמורה להיות "לטובת" המתלוננת.
בנוסף, השוטרים לא רשמו דבר בד"חות הפעולה על עוגה או סימנים של עוגה על המתלוננת.
בקטע הבא ניתן לראות סדרה של שאלות, שהביאו את העדה לאשר כי לא היתה בקשר עין רציף כל הזמן עם הנאשם (ולכן לא יכולה היתה לראות את זריקת העוגה). עוד נשאלו שאלות על העוגה עצמה – אם היה עליה ציפוי, היא מוכרחה להשאיר סימן כלשהו..
לאחר שאלות אלה, עימת עו"ד בר עוז את העדה בעדינות עם העובדה שאמה לא ראתה את זריקת העוגה, דבר שערער את בטחונה.
לאחר מכן רק נותר להציג לעדה תרחיש לפיו הנאשם זרק את העוגה על הרצפה, ובזמן זה הוא או אחר נגעו בגבה כך שהיא חשבה בטעות שזרקו עליה עוגה. העדה אישרה שתרחיש זה "יכול להיות, – ומשמעות הדבר הוא ספק סביר לגבי עבירת התקיפה.
בהמשך הדיון, מחקה התביעה את עבירת התקיפה לחלוטין מכתב האישום.
כללים לחקירה נגדית
לא להוריד מבט מהעד – קשר העין חשוב מאוד, זהו ערוץ הקשר בין מוח למוח (ניתוק קשר עין יאפשר לעד להתחמק)
להקשיב היטב לעד – לא לזנוח את צורת דיבורו של העד שהיא אמצעי הביטוי של מחשבתו. הכל פה: הטון, הדגש על המילים, הרמת הקול, ההיסוס, הלחשושים. אם תשאל עד "האם היית ברחוב דיזנגוף פינת פרישמן בשעה זו ביום זה"? העד הישר ישיב: "הייתי בקרבת מקום". עד שרוצה להכשיל אותך ישיב "לא", גם אם היה כמה מטרים מהמקום והוא אינו משקר. הוא יכול להגיד "לא הייתי בפינת הרחוב בשעה שש" חוקר טוב יוסיף וישאל: "אז באיזו שעה היית שם? או "איפה היית בשעה שש?" לכן עליך להיות ערני לניואנסים בקול ובמימיקה.
צריך להתאים את החקירה לעד – צריך להיות מתון עם המתון, פיקח וממולח עם הערמומי, מאמין בישר, רחום עם הצעירים, החלשים או המפוחדים, קשוח עם הביריונים ומפתיע עם השקרן – הכול תוך שמירה על קו ההגנה.
אסור לשאול עד שאלה כשאתה בטוח שהתשובה לא תהא לטובתך או כשאינך יודע מה תהא התשובה לשאלתך. עם זאת, לא ניתן לפעמים להימנע מלהסתכן ולשאול שאלה כזו, אך במקרה כזה ראוי לשאול שאלות גישוש מתאימות כדי לבדוק לאן מנשבת רוח העדות.
יש לשאול שאלות במנות קטנות כדי להגיע למטרה, לתשובה המלאה. בדרך כלל אין לגשת ישר לעניין. יש ליתן תשומת לב מספקת לפרטים הפעוטים ביותר. מנגד זכור, מעת שקיבלת את פרטי התמונה אינך יכול לקבל פרטים נוספים ואל תנסה לקבלם. אם שורת התשובות מצביעה על מסקנה מובהקת אחת, הדבר ייראה ברור מאוד לבית משפט ואין צורך להמשיך. אם אתה מעונין לקבל תשובה מסוימת לשאלתך, אל תשאל אותה באופן ישיר, שכן העד עלול להבין שאתה במצוקה ויימנע מלתת לך את מבוקשך. העד שרוי בכוננות מתמדת ואתה חייב לעקוף מהמורות ומכשולים בהשגת התשובה הרצויה. כאן בולט הכישרון של עורך הדין בחקירה הנגדית. שורה של שאלות, ולא שאלה אחת, תוביל לנקודה הרצויה. אם קיימת העובדה (אצל עד) ניתן לחלץ אותה מעדותו גם בשתיקתו.
עצה לחקירת עד עוין – צריך לשאול את העד העוין עשר שאלות שאינן חשובות, ובשאלה החשובה נהג כאילו אין היא חשובה. הסח את דעתו על ידי שאלות שאינן רלוונטיות. אם קיבלת את התשובה הרצויה, הנח לו. אל תחזור על השאלה אם כבר קיבלת את מבוקשך. זאת ועוד, יש להימנע מליצור את הרושם שהעד של היריב הוא עד שלך. שיתוף פעולה מוגזם עם עד מטעם התביעה עלול להיראות מגמתי.
אל תשאל שאלה ללא סיבה. רבים מנהלים חקירה נגדית בלי שיהיה להם מושג מה הם עומדים לשאול. חקירה נגדית אינה חזרה בקול רם על החקירה הראשית. חייבת להיות מטרה לכל שאלה. חשוב לזכור, שאלה שאינה נכנסת לגדר המטרות שהגדרת מבעוד מועד, עדיף שלא תישאל כלל.
אל תנהל חקירה נגדית למען קבלת הסברים, אלא אם כן אותן הבהרות הכרחיות לקו ההגנה. אין מפתה יותר מלפתור תעלומות, אך אם גילית שההסברים אינם לטובתך, תצטער לגלות שיריבך מחייך באושר כי הצלחת להבהיר דברים לטובתו, שהוא לא הצליח בהם ושאולי השאיר לך אותם כדי שתגיע אליהם בחקירתך, אם אין לך ברירה אחרת, במצב בו גבך אל הקיר, אתה חייב לקחת סיכונים רציניים.
לא לבזבז זמן בחקירה הנגדית על סתירות בעדות שאינן חשובות. האמת נבחנת מתוך ההצהרות והעדויות הסותרות בקשר לנקודות המהותיות ובהתייחס לעניינים שאין העדים יכולים לטעות בהם.
חשוב שבית משפט יחוש כי עורך הדין הפלילי מאמין בצדקת קו ההגנה שלו. מתחילת הדיון ועד סופו, עליך להעביר מסר כן לפיו אתה מאמין בצדקת קו הגנה. אולי אתה טועה, אך עליך להיות רציני. לתנועותיך ולטון דיבורך תפקיד חשוב. שאלה הנשאלת בטון (בצורה) מסוים תגרום לתשובה שונה מזו הנשאלת בטון אחר. דגש על מילה מסוימת יביא לגירסה שונה. אל תהיה מיד עוין בחקירה הנגדית. העד יזכה אז באהדת בית משפט. השתמש ברצינות (נוקשות) מתונה.
לא להתרגז – אפשר להכריע כיצד לחקור את העד לאחר השאלות הראשונות בחקירה הנגדית ולכן חשובות העירנות וחדות החושים. בכל מקרה, יש לשמור תמיד על קור רוח ועל נימוס, ולו פורמלי, כלפי כל עד, יהא זה השקרן והעוין ביותר. איבוד עשתונות תמיד הוא מזיק.
אם תגלה אצל העד מעורבות רגשית נגד מרשך, רצוי להיפטר ממנו בהקדם. לכל שאלה שתשאל, הוא יענה בנאום מייגע לאומה. מידע לטובתך תקבל ממנו, רק במקרה בו הוא לא שם לב לאן הובלת אותו ומה היתה כוונתך. כל שאלה שלך תהיה לדידו הזדמנות לנאום נגד מרשך. מה שעליך להוכיח, באמצעות שאלה או שתיים מנוסחות היטב, הוא שעד כזה מונע על ידי רגשות עזים נגד מרשך ואין להתייחס לעדותו כאל אמת. יש לחשוף את מניעיו של העד כדי שיהיו גלויים ושקופים לבית המשפט. יש להדגיש ולהבליט את ההגזמות שבדבריו. רצוי לחשוף את המשטמה העזה המניעה אותו ואת הרקע לה.
יש לטפל בעדים עוינים בדרכים שונות, בהתאם לדרגת העוינות ולאופיה. לפעמים ניתן למוטט את עדותו של עד היריב, אם תצליח להציגו בצורה עוינת יותר מכפי שהוא. תביא אותו להגזים בדברים או להכחיש דברים ולהגיד אותם בשנית. הוא עלול להיראות כאדם רע ולאבד את קור הרוח באותו זמן. זה יהיה לטובתך. בית המשפט אינו אוהב רוע ונקמנות על דוכן העדים.
כל שאלה תישאל בתוך הנחת התיזה שבחרת. אם הראיות נגדך חלשות והראיות שלך אינן חזקות, אל תזמין אלא את העדים המרכזיים או החיוניים ביותר. מרבה עדים ירבה סתירות. על כן, נכון יותר לאמץ את הפתגם "כל המוסיף גורע" על פני "כל המרבה הרי זה משובח". אם הזמנת בטעות עדים חלשים, אתה מסתכן בחקירה נגדית צולבת של הצד שכנגד העלולה לגרום נזק ללקוח שלך. אם אינך יכול להימנע מלהזמין עדים, אל תזמינם במספר רב. עד אחד טוב עדיף על תריסר עדים העלולים לסתור איש את רעהו. אם הם "אפורים" הם יהיו חלשים בחקירתם הנגדית והמצב יהיה גרוע יותר. עדיף לנסות ולהסתדר בלעדיהם.
אתיקה מקצועית בחקירה נגדית
לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, בסעיף 34(א), קובעים, כי:
"לא יעלה עורך הדין בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו כי אינה נכונה", ובסעיף (ב) נקבע סייג:"האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי או כפירה בעובדה בהליך פלילי".
סעיף 38 שכותרתו "חקירה נגדית בהגינות" קובע:
" לא ישאל עורך דין, בחקירה נגדית, שאלות הנוגעות למהימנותו של עד, במטרה להטיל דופי באופיו, ואשר אין להן מבחינה אחרת נגיעה לעניין הנדון, אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר להניח שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות".
כלומר – אין להטעות את בית המשפט בטענות שקריות שעורך הדין יודע שהן כאלה; ואסור לשאול עד שאלה חסרת ביסוס שתכפיש אותו (ובמידה מסוימת אף תפגום באמינותו בעיני בית המשפט ללא בסיס נאות), או שאלה שאין לה יסוד סביר שעליו יכול עורך הדין להסתמך. במקרים המתאימים עשוי היסוד הסביר להיות גם מידע המגיע מלקוחו של עורך הדין.
מאמר זה נכתב ע"י עו"ד יורם סגי זקס כפרק בספר "רזי המשפט, נכתב בשנית ונערך ע"י עו"ד איתי בר עוז, איתו ניתן ליצור קשר כדי לדעת עוד על חקירה נגדית או לשכור את שירותיו לצורך חקירה נגדית של עד, בטלפון 052-8360710. לקריאה על ההליך הפלילי כולו, לחץ כאן.
