ההליך הפלילי

מהו ההליך הפלילי? מי שאינו עורך דין פלילי מכיר את ההליך מרחוק, וכל מי שמתעניין בפלילים (מרצון או מכורח) מוכרח ראשית להבין מה הם השלבים בהליך הפלילי וכיצד הוא מתנהל. במאמר זה יתואר ההליך הפלילי מתחילתו ועד סופו. התנהגות הופכת ל"פלילית" ברגע שהחוק קובע כי ביצועה יביא לעונש.

תחילת ההליך הפלילי – חקירה משטרתית

ההליך הפלילי מתחיל כאשר נפתחת חקירה משטרתית. חקירה יכולה להתחיל בעקבות תלונה או באופן יזום ע"י המשטרה. לעיתים, בשלב הראשון, חקירה מתחילה כחקירה סמויה וכוללת עבודה על התיק וגביית ראיות ללא שהחשוד יודע על קיום החקירה. בשלב זה המשטרה אוספת מידע מודיעיני, מוציאה צווים, לעיתים מפעילה אמצעי מעקב כמו האזנות סתר ועיקוב אנושי. שלב זה מסתיים עם עיכוב החשוד לחקירה – אז החקירה הופכת לגלויה.

בשלב זה נחקר החשוד באזהרה ומוטחים בו החשדות המיוחסים לו. חשוב מאוד שעורך דין פלילי ייכנס לתמונה כבר בשלב ראשוני זה – לצורך ייעוץ לפני חקירה, הכרת זכויות הנחקר, ובניית קו הגנה ראשוני.

לעיתים הדבר החכם ביותר לעשות הוא לשמור על זכות השתיקה, ולעיתים עדיף למסור גרסה מלאה (שהיא גרסה מזכה) – בהתאם להערכת המצב שמקיים עורך הדין הפלילי ביחד עם הלקוח החשוד, בתחנת המשטרה או במשרד.

גרסה ראשונית נבונה ומבוססת יכולה לעצור את ההליך הפלילי כבר בתחילתו ולהביא לסגירת התיק. גרסה כזו יכולה לשמש גם כבסיס איתן לקו הגנה במידה והתיק הפלילי לא נסגר וההליך הפלילי מתקדם למשפט.

במקרים מסוימים, המשטרה יכולה לעצור את החשוד, לקיים את החקירה בעודו במעצר ולבקש מעת לעת הארכת מעצר למספר ימים שלא יעלה על 15 ימים לצרכי חקירה מבית המשפט (הליך המכונה מעצר ימים). ייצוג ע"י עו"ד פלילי מנוסה במעצרים (ואולי עדיף אפילו, שחרורים) קריטי בשלב זה. ניתן לקרוא עוד על שחרור ממעצר בלחיצה כאן.

בשלב זה החשוד מוצא עצמו מנותק מהעולם החיצוני – אין טלפון נייד, אין חברים או בני משפחה ליד – מותר לדבר רק עם הסנגור המייצג. עו"ד פלילי הוא הקשר היחידי לעולם החיצוני, ותפקידו לסייע למשפחה המודאגת, לדלות מידע על הראיות שבידי המשטרה בדיוני המעצר, לבסס את קו ההגנה במידת הניתן ולנסות לשחרר את החשוד לחלופת מעצר. להרחבה בנושא ליווי עורך דין פלילי בחקירה, ייעוץ לפני חקירה ועצות פרקטיות להתנהגות בחקירה משטרתית, לחץ כאן.

העברת התיק הפלילי לרשות התובעת 

לאחר סיום החקירה, המשטרה מעבירה את התיק לרשות התובעת (תביעות משטרתיות או פרקליטות).

במידה והחשוד משוחרר, זה השלב בו נשלח מכתב בדבר יידוע על זכות השימוע – זכותו של החשוד לקיים שימוע במטרה לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. בשלב זה יש לקבל את עיקרי חומר הראיות, לנתח אותם ולשכנע את הפרקליטות במסגרת שימוע בכתב או בע"פ כי במקרה זה לא צריך להגיש כתב אישום אלא לסגור את התיק.

גם כאן, קיימת חשיבות רבה כי עורך דין פלילי יפעל בשם החשוד בשימוע (עו"ד פלילי בשלב השימוע יכול לעיתים לשנות את התמונה לגמרי).

שימוע מוצלח יכול להביא גם לסגירת התיק ואי הגשת כתב אישום – גם בתיקים החמורים ביותר.

לקריאה נוספת על הליך השימוע שלפני הגשת כתב אישום – לחץ כאן.

ככל שהחשוד עצור בשלב זה, מוגש כתב אישום ולצידו מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים, ללא שמתקיים הליך שימוע.

במצב כזה נפתחים בבית המשפט שני הליכים – התיק העיקרי והליך המעצר. הליך המעצר מטרתו לקבוע אם הנאשם יהיה עצור או משוחרר במהלך ניהול התיק העיקרי, ואם משוחרר – באיזה תנאים.

בתיק העיקרי מתבררת האשמה ונגזר עונשו של הנאשם ככל שנקבע שהוא אשם במיוחס לו.

כתב האישום

כתב האישום הוא מסמך מכונן בהליך הפלילי. עם הגשתו, השליטה על ההליך עוברת מידי הרשות החוקרת והתובעת לבית המשפט.

כתב האישום בנוי משלושה חלקים עיקריים –

עובדות – שם מתוארת התיזה העובדתית שאם תוכח כנכונה, לדעת התביעה יש להרשיע את הנאשם.

הוראות החיקוק – סעיפי החוק הרלוונטים המציינים את העבירות הפליליות המיוחסות לנאשם

רשימת עדי התביעה – באמצעותם התביעה תנסה להוכיח את התיזה העובדתית שלה.

ככל שהנאשם (באמצעות עו"ד פלילי) יעורר ספק סביר באשר לתיזה המרשיעה שיוצרות עובדות כתב האישום, הוא יזוכה מאשמה.

כך נראה כתב אישום:

עם הגשת כתב האישום או קבלת מכתב שימוע ניתן להעתיק את חומר הראיות, ואז ניתן לתכנן את קו ההגנה.

למה חשוב כי עורך דין פלילי יתכנן קו הגנה כנגד אישום פלילי

השלב בו עורך הדין הפלילי עובר על הראיות גורלי להמשך הדרך. בשלב זה עורך הדין הפלילי בונה קו הגנה עובדתי או משפטי, סורק אחר חולשות בראיות או מחדלי חקירה, ומעריך את הסיכון מול סיכוי הצפוי בניהול התיק. נקודת זמן מכריעה היא בשלב לימוד התיק, בו מתגבשת החלטה האם לנהל את התיק ולכפור באשמה או לקחת אחריות ולנסות למזער נזקים באמצעות הסדר טיעון.

ככל שנמצאות טענות הגנה, עדיף וראוי לנהל את התיק או לתקן את כתב האישום באופן משמעותי לצורך צמצום הסיכון מהעונש. טענות הגנה יכולות להיות עובדתיות, משפטיות-מהותיות, ראייתיות או דיוניות.

ניתן לבנות קו הגנה המשלב יותר מסוג אחד של טענות. גם כתב אישום חמור המשקף עונש מאסר ממושך ככל שיוכח, יכול להצטמצם באופן משמעותי בשל טענות הגנה טובות וחזקות.

מדובר בשלב קריטי, בו סנגור פלילי חייב לתכנן טקטיקה משפטית, לבנות קו הגנה שקבלתו באופן מלא ע"י בית המשפט תביא לזיכוי הלקוח או ביטול האישום. 

קו הגנה חזק ומבוסס כדבעי יכול להביא לביטול האישום, וגם לאחר הגשת כתב אישום – ניתן לבוא בדברים עם התביעה ולנסות לשכנע אותה לבטל את כתב האישום. במידה והתביעה את הטענות, כתב האישום מבוטל וההליך הפלילי מסתיים.

ניתן לראות דוגמא לכך באחד מהתיקים בהם טיפל המשרד:

כעת נפרט בקצרה לגבי סוגים שונים של טענות הגנה מהן ניתן לבנות קו הגנה.

טענות הגנה פרוצדורליות הניתנות לאיתור באמצעות עורך דין פלילי

במהלך ניתוח החומר יכולות לעלות טענות הגנה פרוצדורליות (דיוניות). טענות הגנה מסוג זה נובעות מכשלים דיוניים של רשויות האכיפה – היחידה החוקרת או הרשות שהגישה את כתב האישום – ומסוגלות להביא ליתרון בניהול התיק, ואפילו לביטול כתב האישום, לאו דווקא בגלל שהנאשם לא עשה את המיוחס לו או שקמה הגנה משפטית אחרת.

קיימות טענות דיוניות הקבועות בחוק סדר הדין הפלילי, וצריכות ע"פ רוב להשמע בתחילת ההליך. טענות אלה נקראות "טענות מקדמיות" וברובן קבלה של הטענה יכולה להביא לביטול האישום או זיכוי הנאשם.

כך למשל, קיימת טענת התיישנות, בשל חלוף זמן משמעותי מביצוע העבירה (תקופת ההתיישנות תלויה בסוג העבירה).

טענה נוספת היא טענה של סיכון כפול או כבר הורשעתי/ כבר זוכיתי – מדובר במצב בו אדם נמצא בסיכון להעמדה לדין פלילי בגין אותו מעשה בפעם השנייה.

טענה נוספת היא טענת הגנה מן הצדק, במסגרתה יכולות להטען טענות הגנה שונות. הוכרו כבר בפסיקה טענות בדבר אכיפה בררנית, שיהוי בהגשת כתב האישום, ואי קיום חובות פרוצדרליות כמו חובת השימוע – או אי קיום שימוע.

ככל שלא התקבל אצל החשוד מכתב השימוע, ניתן לטעון לאי קיום חובת השימוע ולהביא לביטול כתב האישום. מדובר בנושא טכני במהותו, אולם אי קיום הוראות הדין יכולות להביא לעיתים לביטול האישום וסגירת התיק.

עו"ד בר עוז טיפל בתיק בו הואשם אדם בהחזקת סכין בכלא – עבירה חמורה ביותר מסוג פשע. אלא שמכתב השימוע נשלח לכתובתו הרשמית, בזמן שהוא עדיין ריצה את אותו מאסר. עלתה טענת הגנה של הגנה מן הצדק עקב אי קיום חובת השימוע, ובית המשפט קיבל את הטענה והורה על ביטול האישום.

טענות הגנה ראייתיות

טענות הגנה ראייתיות קיימות כמעט בכל תיק – צריך רק למצוא אותן. שליטה בדיני הראיות הכרחית עבור עורך דין פלילי.

בכל הליך פלילי מוטלת על התביעה המשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם. דבר זה נעשה באמצעות ראיות – ראיות שנאספות ע"י היחידה החוקרת (משטרה) ומועברות לתביעה.

ראיות יכולות להיות עדויות ואימרות של עדים, ראיות טכנולוגיות/ דיגיטליות (מחקרי תקשורת, מיצוי חומרי מחשב), האזנות סתר, מעקבים, או ראיות פורנזיות (טביעות אצבע, ראיות DNA, חוו"ד מומחה).

טענות הגנה אפשריות נוספות הינן ברובד הראייתי. לגבי כל הראיות, אופן הגשתן, הקבילות שלהן (האפשרות לקבל אותן כראיה) והמשקל שלהן נקבע במסגרת דיני הראיות – חקיקה רלוונטית (פקודת הראיות, חוק האזנת סתר) וכללים שנקבעו בפסיקה במשך השנים.

סנגור פלילי מוכרח לשלוט היטב בדיני הראיות, כיוון שהמקום למנוע את הגעתן לתיק בית המשפט הוא תוך כדי דיון ההוכחות, כאשר על הסנגור להיות ערני ולהתנגד כאשר נשמעת או עלולה להשמע עדות כזו.

כך למשל בתיק בו הופיע עו"ד בר עוז בדיון הטיעונים לעונש, והתובע ביקש להגיש ראיה לעניין העונש שעלולה היתה לגרום נזק לנאשם:

עורך דין פלילי אשר שולט בדיני הראיות הן בתיאוריה והן בפרקטיקה זוכה ליתרון עצום על גופי התביעה במהלך ניהול המשפט.

טענות אפשריות מדיני הראיות מתייחסות לקבילות ראיות –ראיות חפציות ואמרות. ככל שנאשם לא הוזהר לגבי זכויותיו לפני החקירה, ניתן לטעון לפסילת החקירה (או ההודאה). ככל ששוטר ביצע חיפוש בבית או ברכב ללא שהיה חשד סביר לביצוע החיפוש והחשוד לא מסר הסכמה מדעת, ניתן לטעון לפסילת תוצרי החיפוש.

כך בדוגמא הבאה מתיק אחר בטיפול המשרד:

כלל נוסף מתייחס לראיות נסיבתיות. ראיות נסיבתיות הן צבר של ראיות שאינן מסבכות את הנאשם באשמה באופן ישיר, אולם צירופן יוצר תיזה אותה צריך הנאשם לסתור. האם אפשר להשיג זיכוי בתיק על בסיס טענות ראייתיות? בהחלט כן.

בתיק נוסף בו טיפל עו"ד פלילי איתי בר עוז, הואשם אדם בעבירה חמורה של גניבה ממעביד. הראיות כנגד הנאשם היו נסיבתיות. באמצעות ניהול נכון של ההליך הפלילי, בית המשפט השתכנע כי קיימים תרחישים חלופיים לזה שהציגה התביעה בכתב האישום, והנאשם זוכה.

לעיון בפסק הדין – זיכוי בתיק המתבסס על ראיות נסיבתיות

טענות ראייתיות יכולות להיות קשורות גם למה שמכונה בפי רבים "מלכת הראיות" – הודאה.

לכאורה, אין ראיה טובה יותר – אדם יושב מול חוקר משטרה ומודה שעשה את המעשה. מה נשאר למשטרה לחקור? אלא שלעיתים קרובות חשוד יכול למסור הודאת שווא, ממגוון של סיבות (על מנת להשתחרר לביתו, כדי לרצות את החוקר, כדי לקחת את האשמה ממישהו אחר), ובמצב דברים זה על הסנגור לפעול לפסילת ההודאה.

במקרה אחר בטיפול המשרד הואשמה לקוחת המשרד בעבירה של גניבה ממעביד – גניבת צמיד מזהב. הנאשמת הודתה במשטרה,אולם עו"ד בר עוז כפר באשמה והתיק עבר לשמיעת ראיות. במהלך ניהול המשפט, השתכנע ביהמ"ש כי יש לתת משקל נמוך ביותר להודאת הנאשמת בתחנת המשטרה, והורה על זיכוייה מהעבירה החמורה.

לעיון בפסק הדין – זיכוי בשל פסילת הודאה

טענות הגנה משפטיות מהותיות מהדין הפלילי

סוג נוסף טענות הגנה נוספות הן טענות הגנה משפטיות. בחוק העונשין קיימות מספר הגנות – אי שפיות, זוטי דברים, הגנת הצורך, הגנה עצמית. בניית קו הגנה אשר משלב הגנה משפטית יכול להביא לזיכוי מלא.

כל ההגנות האלו נקראות "הגנות מהותיות", כיוון שהן לקוחות מדיני העונשין המהותיים. ככל שההגנה תוכיח במידה הנדרשת כי התמלאו התנאים הדרושים לביסוס אותה הגנה, הרי שקיים פטור מאחריות פלילית ולא ניתן להרשיע את הנאשם, גם אם אין מחלוקת כי עשה את המעשה.

אחת ההגנות הפשוטות היא הגנת הגיל. נקבע בחוק כי מי שטרם מלאו לו 12 שנים אינו בר עונשין – כלומר, לא ניתן לייחס לו אחריות פלילית לעבירות פליליות ולהעניש אותו עליהן. מדובר בהגנה פשוטה, אשר גיל החשוד יבסס אותה. ישנן הגנות מורכבות יותר, אשר נדרשים תנאים לביסוסן.

הגנה נוספת מאפשרת פטור מאחריות פלילית מחמת אי שפיות.

שלא כמו בסרטים, אין במשפט הישראלי מושג שנקרא "אי שפיות זמנית". על מנת להנות מההגנה, שלמעשה מעניקה פטור מאחריות פלילית, על ההגנה לעמוד בקיומם של שלושה תנאים מצטברים, ולהוכיח קיומה של מחלת נפש, קשר סיבתי בין מחלת הנפש ובין המעשה, והיעדר יכולת להבחין בין טוב לרע בנסיבות הספציפיות של האירוע.

משרד עו"ד בר עוז זיכה במספר תיקים בשל התקיימות הגנת אי השפיות. ניתן לעיין במקרה לדוגמא בו נאשם זוכה מאשמה בשל קבלת טענת ההגנה.

לעיון בפסק דין עקרוני הקובע כי מי שעמדה לו הגנת אי השפיות זכאי לזיכוי ולא להפסקת הליכים – זיכוי מחמת קבלת הגנת השפיות – שלום רמלה

ישנן הגנות שנחשבות ל"הגנות שליליות" – כלומר, כאלה שרשומות בחוק רק כדי שלמעשה לא תהיה הגנה. כזו היא "הגנת השכרות". הגנת השכרות קובעת כי מי שביצע את העבירה בהיותו במצב של שכרות, לא ייהנה מהגנה פלילית למעשיו, אלא אם יוכח כי מישהו אחר "הכניס אותו" למצב של שכרות.

כלומר, לא מדובר בהגנה מאחריות פלילית בשל שכרות, להיפך – החוק קבוע כי גם אם היית שיכור אתה נושא באחריות, אלא אם אחר הכניס אותך למצב הזה. לציין, כי גם בעניין זה קיים חריג – בעבירות של כוונה מיוחדת (איומים, מעשה מגונה) לא ניתן להרשיע בפלילים אם יוכח מצב של שכרות מלאה.

הגנה מהותית נוספת היא הגנת הצורך –  הגנה שמשמעותה הוא כי אדם לא יישא באחריות פלילית אם עשה מעשה שהיה דרוש באופן מיידי בשל סכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון, כאשר אין דרך פעולה אחרת.

לקריאה נוספת על הגנת הצורך, כולל זיכוי נדיר שהשיג משרד עו"ד פלילי איתי בר עוז – לחץ כאן.

הגנת זוטי דברים – האם מעשה שולי שכלל לא גרם נזק ואיש לא מעוניין כי יתפתח לתיק פלילי, אך טכנית מהווה עבירה, מקים אחריות פלילית? התשובה לשאלה זו היא חיובית, ואפילו קיימת הגנה למקרים אלה שנקראת הגנת זוטי דברים.לפי סעיף זה, גם אם מתקיימים יסודות העבירה באופן מושלם לגבי מצב דברים ממסוים, עדיין יתכן כי בית המשפט יזכה את הנאשם מכל אשמה אם תתקבל הגנת זוטי דברים.

לקריאה נוספת על הגנת זוטי דברים ולעיון במספר זיכויים, כולל זיכוי שהושג בערעור בבית המשפט המחוזי, לחץ כאן.

כאמור, שלב זה הוא חשוב ביותר. מדובר בשלב קריטי ומהותי, ועל פי רוב גורלו של התיק מוכרע מבניית קו ההגנה. איך בונים קו הגנה בתיק פלילי? לקריאה על נושא מרתק זה ועיון בדוגמאות ממשיות בהן קבלת טענות הגנה מכל סוג שצויין לעיל הביאה לזיכוי או ביטול האישום, לחץ כאן לקריאת מאמר נפרד – בניית קו הגנה.

מענה לכתב האישום

לאחר שהוגש כתב האישום לבית המשפט, נפתח תיק פלילי במזכירות בית המשפט, ונקבע דיון ראשון לשם הקראה – הקראת כתב האישום לנאשם, וקבלת מענה לאישום.

בהליך הפלילי שני שלבים עיקריים – שלב בירור האשמה שמסתיים בהכרעת הדין, בו דן ביהמ"ש בשאלה האם הנאשם ביצע את מה שמיוחס לו בכתב האישום או שלא, ושלב גזר הדין, בו נקבע העונש הראוי (ככל שהנאשם נמצא אשם).

בשלב זה ניתן לבוא בדברים עם רשויות התביעה, ולנסות לשכנע אותם לבטל את כתב האישום, וככל שזה לא מצליח – לבקש לתקן את עובדות הכתב האישום והוראות החיקוק לפחות חמורות, ולהשיג הסכמה לעניין העונש. ככל שמושג הסדר כזה, הוא מוצג בפני בית המשפט כהסדר טיעון או הסדר דיוני. הנאשם מודה בכתב האישום המתוקן, ניתנת הכרעת דין וההליך מתקדם לשלב גזירת העונש.

הנאשם יכול לענות לכתב האישום בכך שהוא כופר באמור בו – כלומר, שהוא לא אשם, ואז מועבר התיק לבירור האשמה בדרך של שמיעת ראיות (הליך הוכחות).

שלב בירור האשמה, או ניהול הליך הוכחות, הוא שלב החשוב ביותר בהליך הפלילי, שלב שבו נדרש באופן מקסימלי כי הסנגור יהיה מוכשר, מקצועי ומיומן. לשלב זה מגיעים ככל שהנאשם כופר באשמה ועומד על חפותו.

שלב בירור האשמה – למה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי

שלב זה נקרא גם "הליך הוכחות" או "שמיעת ראיות" ובו נשמעים עדים ומוגשות ראיות לשופט שיכריע האם הנאשם אשם או חף מפשע. בשלב זה הדיון מתנהל בפני שופט אשר מכיר אך ורק את כתב האישום, ולא את הראיות בתיק או את עברו הפלילי של הנאשם. הסנגור מודיע לאיזה עדי תביעה הוא זקוק לחקירה נגדית ועל איזה הוא מוותר.

נקבע דיון אליו מוזמנים עדי התביעה, אשר נחקרים ע"י התובע בחקירה ראשית (חקירה שבנויה משאלות שאינן מדריכות – כאלה שהתשובה עליהן היא לא "כן" או "לא"), ולאחר מכן עורך הדין הפלילי חוקר את העדים בחקירה נגדית, שלאחריה יכול התובע לחקור בחקירה חוזרת. חקירה נגדית היא מלאכה לא פשוטה, ובשלב זה קריטי להיות מיוצג ע"י עורך דין פלילי הבקיא ומיומן באמנות זו.

לקריאה נוספת על חקירה נגדית, שהיא אמנות של ממש – לחץ כאן. 

במקביל, מוגשות ראיות ע"י התביעה שמסומנות כמוצג בתיק בית המשפט, וביחד עם פרוטוקול הדיון בו מתועדות העדויות תיק המוצגים יביא להכרעה של בית המשפט.

לאחר סיום שמיעת עדי התביעה ("פרשת התביעה"), מתחילה פרשת ההגנה – הנאשם מעיד, נחקר ראשית ע"י הסנגור ולאחר מכן נגדית ע"י התובע. אחריו מעידים עדי ההגנה. תוך כדי ההליך מוגשות לבית המשפט ראיות התביעה.

ככל שבית המשפט השתכנע שהנאשם לא ביצע את מה שמיוחס לו בכתב האישום, או שהוא נהנה מהגנה (מהותית, פרוצדורלית או ראייתית) – הוא מזוכה וההליך הפלילי מסתיים בזיכוי.

במידה והנאשם יהה עצור במהלך ניהול המשפט, ניתן להגיש בקשה לפיצויים מהמדינה לפי ס' 80 לחוק העונשין.

שלב קביעת העונש – גזר הדין

כאמור, השלב הראשון בהליך הפלילי לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט, הוא שלב  בירור האשמה, אשר מסתיים בהכרעת דין הקובעת אם הנאשם אשם או זכאי.

ככל שהצדדים מגיעים להסדר טיעון, שלב בירור האשמה מסתיים עם הצגת הסדר הטיעון. ככל שמתנהל משפט, מחליט ביהמ"ש במסגרת הכרעת דין אם הנאשם עשה את מה שמיוחס לא בכתב האישום, אם לאו. ככל שהנאשם נמצא זכאי – בזה מסתיים ההליך הפלילי. אולם אם בית המשפט מצא כי הנאשם עשה את מה שמיוחס לו בכתב האישום, הוא מורשע, ואז מגיעים לשלב השני – גזירת הדין.

גזירת הדין הוא השלב בו נקבע איזה עונש יושת על הנאשם. במשפט הפלילי הישראלי קיים ארסנל מצומצם למדי של עונשים, מתוכם השופט יבחר מהו העונש ההולם ביותר למעשים. גם בשלב זה קיימת חשיבות רבה לייצוג נכון ע"י עו"ד פלילי.

ההבדל בין מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לבין מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות הוא עצום, וכך גם ההבדל בין הרשעה לאי הרשעה. קיים מספר סוגי עונשים במשפט הפלילי הישראלי – מאסר (מאחורי סורג ובריח, או בדרך של עבודות שירות, או על תנאי), של"צ (שעות שירות לטובת הציבור), צו פיקוח של קצין מבחן, עונשים כלכליים (קנס, פיצוי, חילוט רכוש) או פסילת רשיון הנהיגה (בפועל או תנאי).

על כל נושא הענישה ניתן לקרוא בהרחבה במאמר אחר – לקריאה על ענישה וכל מה שקורה בשלב גזירת הדין לחץ כאן.

הכרעת הדין וגזר הדין ביחד מהווים פסק הדין. על פסק הדין יש זכות ערעור לכל צד – הן לתביעה והן לנאשם, גם לגבי הכרעת הדין וגם לגבי גזר הדין (העונש).

ככל שמדובר בתיק בו כתב האישום הוגש לבית משפט השלום, יש זכות ערעור לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן ניתן לבקש רשות להגיש רשות לבית המשפט העליון.

ככל שכתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי, קיימת זכות ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון

ההליך הפלילי הוא הליך מורכב ביותר, ורצוי מאוד לא להגיע אליו לבד, אלא מלווים בעורך דין פלילי מקצועי ומיומן, שיידע לנווט בין שלביו תוך מזעור סיכונים ומקסום סיכויים. להרחבה בנושא ההליך הפלילי, חקירה משטרתית, מענה לכתב האישום, בניית קו הגנה וטענות הגנה דיוניות, ראייתיות ומהותיות – מוזמנים לפנות לתיאום פגישת ייעוץ ראשוני עם משרד עו"ד פלילי איתי בר עוז, אשר ממוקם בתל אביב אך מעניק שירותים של עורך דין פלילי מקצועי במרכז, בדרום, בצפון ובכל רחבי הארץ. ניתן גם לפנות לייעוץ ראשוני לעו"ד איתי בר עוז בטלפון 052-8360710.