ארגוני פשיעה

משרד עורכי דין איתי בר עוז עוסק בין היתר בייצוג נאשמים בעבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, וייצג במספר תיקי פשע חמור אשר התנהלו בפני הרכב שופטים בבי משפט מחוזיים – תיקים אשר חלקם הסתיים במחיקת האישומים לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה (מחיקת הארגון) וחלקם בהסדרים מקלים.

כך למשל ייצג עו"ד בר עוז את נאשם מס' 2 בפרשת "המיליארד השחור". כתב האישום ייחס לנידאל אבו לטיף עמידה בראש ארגון פשיעה, אותו ניהל לקוח המשרד, ועסק בהלבנת הון בהיקפים עצומים, עבירות מס ועבירות כלכליות נוספות בהיקפים של מאות מיליונים, ועבירות סחיטה באיומים חמורות. התיק הסתיים במחיקת העבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, מחיקת עבירות הלבנת הון בהיקף של מיליארד ושבע מאות מיליון ש"ח, ובהסדר מקל חרף – חומרת האישומים הראשוניים ומורכבות התיק.

כתבה ב ynet – "נידאל אבו לטיף – לא ראש ארגון פשיעה"

עו"ד בר עוז ייצג בנוסף את מי שהואשם בכך שעמד בראש ארגון פשיעה "טלגראס" – עמוס דב סילבר, בתיק תקדימי שהתנהל במשך חמש שנים והסתיים בהסדר טיעון מקל.

במקרה זה, הואשם סילבר בכך שייסד ועמד בראש הפלטפורמה "טלגראס", שלטענת הפרקליטות היוותה "ארגון פשיעה" – למרות שאין כנגד טלגראס מתלוננים, אין טענה כי פעלה באלימות או כי המניע להקמתה היה כלכלי.

אז מה זה ארגון פשיעה? איך קובעים, ומי קובע, שהתארגנות עבריינית מסויימת מגיעה לכדי ארגון פשיעה? על כך במאמר הבא.

חוק המאבק בארגוני פשיעה

כל גוף שעומד בתנאים הקבועים בחוק יכול להיות "ארגון פשיעה", ולא רק עבריינים אלימים. חוק המאבק בארגוני פשיעה נחקק בשנת 2003. דברי ההסבר להצעת החוק מתארים את הרקע לחקיקתו:

"הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ב-2002, באה להתמודד במישור החקיקתי עם התופעות של פשיעה מאורגנת ועם המבנה של ארגוני פשיעה, הגורם לעתים קרובות קושי בהוכחת הקשר בין ראשיהם ומוביליהם של ארגונים מסוג זה לבין ביצוען של עבירות שנעברו על ידי אחרים; זאת לאור המבנה ההיררכי של אחדים מארגונים אלו, היוצר מרחק בין מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות לבין מבצעי העבירות.

ההצעה קובעת עבירות הקשורות לפעילות בארגוני פשיעה ולסיוע לארגונים כאלו; היא אינה מוגבלת לארגונים שמטרתם השגת רווח כלכלי, וחלה גם על ארגוני טרור וארגונים אחרים, המבצעים עבירות שאופיין אידיאולוגי; ..".

(דברי ההסבר להצעת החוק בפרק המבוא – הצ"ח 3155 התשס"ב 3.7.02)

זאת לאחר שכבר בשנות השבעים החל הדיון בדבר קיומם של ארגוני פשיעה בישראל ושאלת נחיצות חקיקת החוק בישראל.

בשנת 2000 נחתמה אמנת פלרמו, במסגרתה התחייבה ישראל לחוקק חוק ייחודי למאבק בארגוני הפשיעה. מדובר באמנת האו"ם נגד פשע מאורגן, שמטרתה העיקריתהייתה הסדרת שיתוף פעולה בין לאומי על מנת להילחם בפשיעה המאורגנת חוצת הגבולות.

חרף העובדה שחקיקת חוק מאבק בארגוני פשיעה תרמה לקידום התחייבותה של ישראל לקיום האמנה, ניראה כי לא היה זה היעד העיקרי לחקיקת החוק.

לנגד עיניו של המחוקק הישראלי עמד בעיקר הרצון להסדיר את המאבק בתופעת הפשיעה המאורגנת המתהווה בארץ ועוסקת בהימורים, סחר בסמים, עבירות הונאה וסחיטה באיומים בהיקפים נרחבים.

בהתאם לכך, נפסק כי את החוק יש לפרש מנקודת מבט ואמות מידה מקומיות, המתיישבות עם אלה שראו לנגד עיניהם מנסחי החוק בישראל ולא עם אלה שראו לנגד עיניהם מנסחי אמנת פלרמו. בית המשפט העליון דחה טענות על כך שארגון פשיעה צריך להיראות כמו היאקוזה או הקוזה נוסטרה, באומרו:

"אנו מכנים דברים בשמות ואז אנו יכולים לדבר עליהם" אמר לודוויג ויטגנשטיין על מגבלותיה של השפה האנושית (לודוויג ויטגנשטיין חקירות פילוסופיות (הוצאת מאגנס, 1995)).

ואכן, "רעשי" סמנטיקה אלה נמצאים גם בטיעוני המערערים שבפנינו. מאחר שהמושג "ארגון פשיעה" כרוך בעלילותיהם של דון קורליאונה הקולנועי ואל קאפונה הממשי, נטען כי יש לפרשו וליישמו על פי מידותיהם של ארגוני פשיעה המוכרים לנו מארצות הברית, איטליה, רוסיה או יפן. אולם לא את אלה ראה המחוקק הישראלי נגד עיניו כשקבע את חוק מאבק בארגוני פשיעה, ולא למענם נוצר החוק.

החוק נולד מתוך מטרה להילחם בתופעה קיימת בישראל, והמחוקק שיווה נגד עיניו את המציאות הישראלית, ואת התופעה ההולכת ומתפשטת של פשיעה מאורגנת העוסקת בהימורים, סחר בסמים, סחיטה באיומים ועבירות הונאה בהיקפים מדאיגים. ….

באספקלריה זו, יש לפרש את המושגים תבניתיות, התארגנות, שיטתיות או המשכיות, על פי אמות המידה המקומיות ולא על פי אלה שראו נגד עיניהם מנסחי אמנת פלרמו והקודים הפליליים הרלוונטיים באירופה ובארצות הברית"

(ע"פ 9093/08 נאצר נ' מדינת ישראל (7.12.2011), פסקה 14, בפסק דינו של השופט עמית להלן "פרשת נאצר")

מהו ארגון פשיעה

סעיף 1 לחוק מגדיר מהו ארגון פשיעה :

"ארגון פשיעה" – חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה; לענין זה אין נפקא מינה –

(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;

(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;

(3) אם העבירות כאמור ברישה נעברות או מיועדות להיעבר בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שהן מהוות עבירות הן לפי דיני ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעברו, או שלפי הדין הישראלי חלים עליהן דיני העונשין של ישראל אף אם אינן עבירות לפי דיני אותו מקום;

(4) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;

לעיון בחוק מאבק בארגוני פשיעה

ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק בא לאחר בחינת המצב הקיים בעולם, תוך הסתמכות על חקיקת RICO (Racketeer Influenced and CorruptOrganizations) בארה"ב ומדינות נוספות.

מטרת החוק היא למעשה להגיע לדרג הניהולי שבארגון המסתתר ומתרחק מהדרג הביצועי. מי שנתן את הדין על פי רב היה הדרג הביצועי. פסיקה של בית המשפט העליון חזרה וקבעה כי הכלי המרכזי שנותן חוק המאבק הוא היכולת להגיע ל"דרג הניהולי", לאור העובדה כי אינו מקיים את היסוד העובדתי בעבירה.

הגדרת "ארגון פשיעה" היא הגדרה רחבה מאוד, וניתן לראות שארגון הפשיעה לפי החוק לא חייב להיות ארגון פשיעה "קלאסי" – כלומר, לא רק ארגון פשיעה אשר פועל באלימות לשם בצע כסף.

במדינת ישראל הוגשו כתבי אישום לא רבים לפי חוק המאבק, והיו מספר הרשעות לפי חוק זה – כך למשל בפרשת הארגון של זגורי, פרשת בן שטרית, ארגון אברג'יל (פרשה 512), ארגון אבוטבול, ארגון זגורי, ונוספים.

קיימת נסיבה מחמירה של פעולה "במסגרת ארגון פשיעה", אשר יכולה להביא להכפלת העונש על העבירה, ככל שזו נעשתה במסגרת ארגון פשיעה.

הכרזה על גוף מסוים כ"ארגון פשיעה" יכולה להביא להכפלת העונשים הקבועים על הפעילות הפלילית שביצע הארגון, כמו גם הטלת עונשים כבדים על מי שנחשב "מנהל" באותו ארגון פשיעה. החוק אף מאפשר לרשויות לנקוט בהליכים שיפגעו כלכלית בארגון.

בשנים האחרונות חלה עלייה באכיפה כנגד ארגונים אלה, הן ה"קלאסיים" והן חדשים – למשל בתחום העבירות הכלכליות ובתחום הסייבר.

לעיון בנוהל פרקליט המדינה המגדירה את עקרונות רשויות האכיפה – נוהל פרקליט המדינה – מאבק בארגוני פשיעה

ייצוג בתיקי ארגון פשיעה

משרד עו"ד פלילי עוסק בייצוג לקוחות המואשמים בעבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. כך למשל, מייצג המשרד את יצחק אברג'יל, שהורשע בביהמ"ש המחוזי בת"א בעבירה של ניהול ארגון פשיעה ורצח, בכתב האישום שהוגש נגדו באשמת איומים על התובע הראשי באותה פרשה – פרשה 512.

לאחר האירוע, ביקשה התביעה המשטרתית לעצור את אברג'יל עד תום ההליכים בגין מקרה זה, ובית משפט השלום בת"א נעתר לבקשת עו"ד בר עוז ושחרר את אברג'יל במסגרת תיק זה, לאחר שקבע כי אין נחיצות במעצר.
סיקור בתקשורת – שחרור יצחק אברג'יל

בהמשך, עתר אברג'יל באמצעות עו"ד בר עוז לנשיאת בית המשפט העליון, בבקשה חריגה להעברת התיק ממחוז ת"א, בו מרבה להופיע אותו תובע אשר התלונן על איומים, למחוז אחר.

נשיאת ביהמ"ש העליון נענתה לבקשה והורתה על העברת התיק למחוז מרכז.
כתבה בפוסטה – אברג'יל ורוחן לא מאמינים במחוז ת"א

בהמשך, ביקשה המדינה להפקיע לאברג'יל את תקופת השחרור המותנה ממנו שוחרר בשנות ה-90 – 5.5 שנות מאסר.

ועדת השחרורים נעתרה לבקשת עו"ד בר עוז ודחתה את ההכרעה עד לאחר החלטה סופית בפרשת 512 במסגרת הערעור לעליון.

הפרקליטות מבקשת להפקיע מיצחק אברג'ל את השליש שקיבל ב-1999 – פוסטה

ייצוג בתיק ארגון פשיעה אבו לטיף, אשר התנהל בתקופה זו בבית המשפט המחוזי בתל אביב

כתבה בפוסטה על תיק ארגון פשיעה אבו לטיף

כתבה נוספת על אירוע בחו"ל הקשור לתיק ארגון הפשיעה

ארגון פשיעה 420 – תיק הטלגראס

עו"ד פלילי איתי בר עוז מייצג את מי שהואשם בכך שניהל ארגון פשע והיה אחראי על מאות אלפי עסקאות סחר בסמים – עמוס דב סילבר, מייסד טלגראס.

כתב האישום שהוגש בפרשת טלגראס תקדימי, היות ומדובר ב"ארגון פשיעה" שלא פעל באלימות, שלא היו מתלוננים כנגדו ושפעל ממניע אידיאולוגי ולא כלכלי.

האם טלגראס, שפעלה להנגשת הקנאביס לציבור בישראל, הקדימה את זמנה והביאה לירידת מחירים בשוק הקנאביס ובאופן עקיף לרפורמה בחוקים הקיימים, היא ארגון פשיעה? ימים יגידו.
לעיון בכתבה ממאקו – האם טלגראס היא ארגון פשיעה?

לעיון בכתבה המסקרת את קביעת ביהמ"ש המחוזי בלוד לעניין טענה מקדמית של עו"ד בר עוז לפיה טלגראס איננה ארגון פשיעה, אפילו לכאורה – טלגראס יכולה להיחשב כארגון פשיעה לכאורה – כתבה ב ynet

לייעוץ ראשוני בכל הקשור לארגוני פשיעה ניתן לפנות למשרד עו"ד פלילי איתי בר עוז, בתל אביב, שיקגו, סיציליה, רעננה ופרדס חנה – טל' 052-8360710, או בטלגרם – consilieri

שתף עם חברים

השאירו פרטים ליצירת קשר
ותיאום פגישת ייעוץ משפטי.
ניתן ליצור קשר ישירות עם
עו"ד איתי בר עוז
בטלפון 052-8360710.

עוד בנושא

איך לבחור עורך דין פלילי?

כל מי שמסתבך בפלילים רוצה שייצג אותו עורך דין פלילי מעולה, בעל יכולות, אשר ישיג עבורו את התוצאה הטובה ביותר בהליך הפלילי אליו נקלע - זיכוי מוחלט מאשמה, או מזעור נזקים בדרך של ענישה מקלה. השאלה כיצד לבחור עורך דין פלילי מצליח היא שאלה מורכבת. עיון באתרים שבאינטרנט עלול להטעות ולבלבל, כי כל עו"ד פלילי בעיני עצמו הוא מוצלח, מעולה או סתם תותח. חשוב מאוד לבדוק את הנסיון של עורך הדין המיועד - מה הותק שלו, בכמה תיקים הופיע, באיזה סוגי תיקים ייצג, והאם הצליח להשיג תוצאות יפות או שאין ממש מאחורי הפרסום העצמי. עו"ד פלילי מוצלח באמת צריך לא להעיד על עצמו שהוא כזה - בדרך כלל זו אינדיקציה למצב הפוך. רצוי להתרשם מתוצאות מוכחות, לבחון חוות דעת וביקורות על המשרד, ובהמשך להתרשם באופן בלתי אמצעי מעורך הדין בדרך של פגישה במשרד. עורך דין פלילי מייצג את הלקוח ונכנס בנעליו באולם בית המשפט - כלומר, הוא הלקוח, רק רהוט יותר, בעל השכלה משפטית, ובעל רשיון להופיע בבתי משפט. לכן, חשוב לבחור עורך דין אשר ניתן לסמוך עליו כי יציג את הטיעונים באופן משכנע ומקצועי בעל פה בבית המשפט, ובאופן סדור ומדויק בכתב. עורך דין פלילי צריך להציג אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם התיק הפלילי (מה רוצים להשיג) וטקטיקה פרקטית לקידומה (איך נשיג את המטרות). ישנם עורכי דין פליליים מתאימים יותר לניהול מלחמה חסרת פשרות עד הזיכוי בדרך של כפירה באשמה, ניהול הליך הוכחות וחקירת עדים, וכאלה המתאימים יותר לניהול משא ומתן מול רשויות התביעה - תלוי במידה רבה באופי ורצון הלקוח. ישנם עורכי דין הנוקטים בטקטיקה של התנהגות כוחנית, וכאלה המתנהלים באופן רך מדי מול רשויות האכיפה. יש לבחור עורך דין פלילי אשר ידע לנהוג בדרך מותאמת בהתאם למה שנכון ללקוח ולתיק עצמו. הבחירה בעורך דין היא קריטית, וחשוב שתהיה חדה ומדוייקת - כמו עורך הדין הפלילי בו אתה מעוניין.

כל מה שרצית לדעת בפלילים ולא העזת לשאול

זומנתי לחקירה במשטרה, אבל אני חף מפשע. אם אבקש להתייעץ עם עורך דין פלילי החוקר יחשוב שאני אשם?

לא. דווקא מי שחף מפשע מוכרח לפנות בהקדם לעורך דין פלילי מיומן, על מנת להציג את הגרסה במלואה ולתמוך אותה בראיות. במקרים רבים אנשים שלא ביצעו כל עבירה מגיעים בבטחון מופרז לתחנת המשטרה ומגלים כעבור זמן מה שהוגש נגדם כתב אישום, וכעת המאבק לטיהור השם הופך למסובך ויקר יותר. חוקרי משטרה יודעים זאת, והתייעצות עם עורך דין פלילי לא גורמת למחשבה אצל החוקר כי הנחקר "אשם".

נחקרתי באזהרה במשטרה. מה המשמעות של זה? האם זה יכול להפריע לי בעתיד?

לאחר חקירה באזהרה בתחנת המשטרה נפתח תיק פלילי, אשר מופיע בגליון המרשם הפלילי של הנחקר, והדבר עלול פעמים רבות לשמש כחסם במקומות עבודה או קבלת אשרות שהייה בחו"ל. במצב כזה, רצוי שלא להיות פאסיבי ולקוות שהתיק ייסגר - אלא לפנות לעורך דין פלילי, אשר יהיה בקשר עם הגורמים האמונים על החקירה ויודע לדבר ב"שפתם", יגיש בקשה מנומקת לסגירת התיק ויידע בכל רגע נתון מה מצב התיק והיכן הוא נמצא. פעולה זו יכולה במקרים רבים להביא לסגירת התיק לפני הגשת כתב אישום ולזרז תהליכים.

מי היה היהלום המשוגע?

סיד בארט

האם מותר לעשן קנאביס?

ביום 1.4.22 עבר תיקון לפקודת הסמים המסוכנים, לפיו החזקה ושימוש בקנאביס לצריכה עצמית איננה עבירה פלילית אלא עבירה מנהלית שדינה קנס. החזקה הקבועה בחוק לעניין שימוש עצמי/ שלא לשימוש עצמי לגבי קנאביס היא 15 גרם. לכן, עדיין "אסור" לעשן קנאביס, אך בנסיבות בהן מדובר במרחב שאינו ציבורי ובהחזקה של עד 15 גרם - מדובר בעבירה מנהלית שדינה קנס (למעט מקרים חריגים בהן תובע מחליט בכל זאת להגיש כתב אישום, בהתאם לאמור בחוק העבירות המנהליות).

מה ההבדל בין גזר דין והכרעת דין?

במשפט הפלילי ישנם שני שלבים - הראשון הוא שלב בירור האשמה, אשר מתקיים ככל שהנאשם כופר במיוחס לו וטוען לחפותו, ובמהלכו נשמעים עדים - עדי תביעה ועדי הגנה. בסוף שלב זה קובע השופט ששומע את התיק אם הנאשם אשם או זכאי, במסגרת הכרעת הדין. ככל שהנאשם זכאי - הסתיים ההליך הפלילי. ככל שהנאשם נמצא אשם, עוברים לשלב השני, במסגרתו טוענים הצדדים לעונש והשופט מחליט מהו העונש שיוטל הנאשם, במסרת גזר הדין. הכרעת הדין קובעת אם יש אשמה או חפות, ובגזר הדין נקבע העונש.

השאיר פרטים ונחזור אליך בהדקם